לראשונה מאז יושמה תוכנית ההינתקות, חשפו כוחות צה"ל מנהרה שנועדה לשמש למעבר מחבלים וכלי נשק מהרצועה לישראל לצורך ביצוע פיגועים. המנהרה, שנחשפה סמוך למעבר ארז, נחפרה מתחת לאתר אשפה של עיריית בית חנון. צה"ל מסר, כי החשיפה באה בעקבות מידע מודיעיני שהועבר גם לידיעת בכירים ברשות הפלשתינית, אשר לטענת הצבא, "לא עשתה דבר". לאחרונה אמרו בכירים בצה"ל: "אנחנו קרובים למתן מענה אפקטיבי בציר פילדלפי, בכל הנוגע לסוגיית ההברחה באמצעות מנהרות". לדבריהם, המענה יכלול מערכות חדשות לגילוי, איתור והשמדה. "שיפור כלל היכולות הללו קרוב לסיום עבודות ההכנה, וייכנס בקרוב לשטח, כמו גם הכוחות שאמורים להפעיל את המערכות. המגמה היא להגיע כמה שיותר עמוק מתחת לאדמה".

תהליך בניית מנהרה

תהליך בניית המנהרה מורכב ועבר שינויים רבים במהלך השנים, וכיום מנוהל בידי פלשתינים תושבי רפיח ש'התמקצעו' בתחום ההברחות, לאחר עיסוק בתחום במשך שנים. המבריחים ברפיח הפכו למוקדי ידע לחפירת מנהרות וביצוע הברחות אמצעי לחימה. גורמים אלה עוסקים בתחום ההברחות, על כל המשתמע מכך. הם מועסקים על-ידי ארגוני הטרור או גורם אחר המזמין את הנשק, מקבלים בתמורה כסף, ומעבירים כסף לתושב הפלשתיני והמצרי, שמהבית/הקרקע שבבעלותם נחפרה המנהרה. גורמים אלה עוסקים, בין היתר, באופן בו ניתן למנוע את גילוי המנהרה. לצורך כך הם בונים את המנהרה בריכוזי אוכלוסיה, ומשתמשים בילדים קטנים לבניית המנהרה ולביצוע ההברחות. עיקרי השלבים בבניית המנהרות, עד לביצוע ההברחות באמצעותן: 1) איתור בעל בית אשר יסכים כי מפתח ביתו תיחפר מנהרה. 2) איתור סביבה מתאימה לחפירת המנהרה בשטח המצרי. בצד המצרי המנהרה יכולה להסתיים בבית או בשטח חקלאי. עניין זה דורש מעבר של בעלי המנהרה לצד המצרי או סיכום עם גורם מצרי מוכר לצורך סיכום התנאים הכלכליים, מתווה המנהרה וסיכוני חשיפה ע"י כוחות הביטחון המצרים. 3) בחירת מהנדס חפירה - המהנדס אמון על בחינת סוג הקרקע, תוואי המנהרה, גיוס פועלים, סיפוק כלי החפירה (חשמליים וידניים, בהתאם למנהרה). 4) חפירת המנהרה - א. זמן חפירת מנהרה ממוצא נע בין שבועיים לחודשיים בכפוף ליכולות העבודה ולתוואי המנהרה

אופן ההברחה:

1) המבריחים המצרים מגיעים לאזור, מניחים את הסחורה בפתח המנהרה, ועוזבים את המקום. 2) המבריחים הפלשתינים מגיעים לצד המצרי או לחילופין, האמל"ח מועמס על מזחלת ונגרר לצד הפלשתיני. 3) עם סיום ההברחה לא משתמשים במנהרה לפרק זמן ממושך, ואף מבטנים (חוסמים בבטון) את פתח המנהרה מחשש לחשיפתו על-רקע ביצוע ההברחה. בפורטל האינטרנט האיסלאמי "איסלאם און ליין" פורסם ראיון (10.8.02) עם "האני", שהוגדר כ"מומחה" למנהרות, המעורב ישירות בתחום זה, המתאר בפרוטרוט כיצד הוא וחבריו מרפיח בונים מנהרות המשמשות את ארגוני הטרור הפלשתינים להברחת אמצעי לחימה לשטח הרשות הפלשתינית. וכך מסביר ה"מומחה" את קביעת המקום המתאים לבניית המנהרה: "לאחר קביעת המקום המתאים באדמה בודקים את הקרקע בסיוע מהנדסים. האדמה חייבת להיות מעט קשיחה ולא חולית מדי. ככל שמקום החפירה רחוק יותר מהגבול, כך הסיכוי להיחשף קטן יותר".

כיצד נעשית עבודת החפירה?

"חופרים בור בקוטר מטר ועומקו בין 12- 14 מטר. שמים תמיכות בצדי הבור. הסיבה שחופרים את הבור לאורך של 12 מטר לפחות היא שמכשירי האיתור אינם מסוגלים לאתר מנהרות מעומק זה. חופרים לאופק כשהקוטר הוא 40 ס"מ על 40 ס"מ. כל שלושה מטרים שמים לוחות עץ מארבעת צדי המנהרה כדי שלא תקרוס. משתמשים במכשירים מכניים על-מנת להתגבר על מכשולים טבעיים כמו סלעים. מכונה ששואבת את החול מסייעת לנו בפינוי פסולת החול. מותחים במנהרה קו חשמל לתאורה".

עבודת הבנייה ונקיטת אמצעי זהירות:

"העבודה מתבצעת בחשאיות. לא מוציאים את פסולת החול בבת אחת, אלא שמים את החול בשקי קמח ומעבירים אותם למקום רחוק. "באזור פתח המנהרה מוצבים תצפיתנים לשמור שהשטח נקי. הכנת תעלה אחת אורכת שלושה חודשים או יותר. התעלה האחרונה שחפרנו ארכה שלושה חודשי עבודה. הפועלים שעובדים על בניית המנהרה מקבלים אחוזים מרווחי הברחות אמצעי הלחימה". "בכל יום חופרים בין 6 ל- 12 מטר. אורכה של המנהרה האחרונה שחפרנו היה 230 מטר. מכל צד של המנהרה יש מנהל עבודה. הקשר בין שני מנהלי העבודה מתקיים באמצעות קודים בדרך כלל בטלפון. הפועלים המגיעים לצד המצרי מוציאים מקל ועל-פי מיקום המקל מכוונים אותם אנשי הקשר המצריים הקובעים היכן תצא המנהרה. היציאה מהצד הפלשתיני היא חדה (מישור אנכי חד) בצד המצרי היא הדרגתית. עלות בניית מנהרה היא לפחות 10,000 דולר. העלות המינימלית של הברחת נשק היא מינימום 300 דולר. הכסף מתחלק בין חמשת השותפים לבניית ואחזקת המנהרות".