ממשלת מחוז סור-טרונדלג בנורבגיה החליטה (16.12.05), ברוב קולות, להטיל חרם מוחלט על מוצרים ישראלים. העיריות הנמצאות בתחומה, ובכללן טרונדהיים, שבה העיר השלישית בגודלה בנורבגיה, הונחו שלא לרכוש סחורות ומוצרים מישראל. החלטת ממשלת המחוז קובעת: "שיטת השלטון הישראלית אינה שונה מזו של האפרטהייד בדרום אפריקה".
החלטה זו מהווה ניצחון רב משמעות למערכת ההסברה הפלשתינית, הפועלת במרץ רב במדינות סקנדינביה וזוכה בדרך כלל להבנה לעמדותיה בסכסוך הישראלי פלשתיני. גורמים מדיניים פלשתינים הביעו שביעות רצון רבה מההחלטה הנורבגית, וציינו את חשיבותה הרבה גם לאור העובדה שממשלת המחוז סור-טרונדלג הייתה הראשונה שקיבלה בעבר את ההחלטה להטיל חרם על דרום אפריקה.
ניסיונות קודמים להטיל חרם על ישראל על-ידי חברות נורבגיות נכשל, בעקבות תגובה חריפה של ישראל וארה"ב. בתחילת אפריל 2002 אחד ממנהלי רשת המזון COOP פעל ללא הצלחה לגייס רשתות מזון נוספות להטיל חרם על ישראל. עם זאת, בעקבות ההתארגנות הזו החלו גורמים רבים, בעיקר בקרב ארגוני העובדים ומפלגות השמאל, לקרוא להחרמת מוצרים ישראלים. בנוסף, משרד ההגנה הנורבגי החליט להקפיא רכישת ציוד ביטחוני מישראל על-מנת לבחון מחדש את העסקות. ההקפאה בוטלה לאחר חודשיים.
התפתחויות אלה דרדרו את יחסי הסחר הבילטראליים לשפל המדרגה, כאשר גורמים בישראל החלו לבחון רכישות מנורבגיה, תיירים ביטלו נסיעות לסקנדינביה ואפילו גורמים פרו-ישראלים בארה"ב החלו לקרוא להחרמת מוצרים נורבגים. מאז תחילת 2003 החלו יחסי סחר לחזור בהדרגה לשגרה.
הסחר בין ישראל ונורבגיה מתקיים מאז ינואר 1993 במסגרת הסכם הסחר החופשי שנחתם עם גוש מדינות אפט"א, אליו משתייכת נורבגיה והכולל גם את איסלנד, שוויץ וליכטנשטיין. היקף הסחר בין שתי המדינות קטן ויציב. ישראל מייבאת בעיקר מוצרי דגים ונייר ומייצאת לנורבגיה מזון (בעיקר פירות וירקות) ציוד מכני, מוצרי פלסטיק וציוד אלקטרוני ותקשורת. על-פי נתוני משרד המסחר והתעשיה, ייצאה ישראל ב- 2002 לנורבגיה סחורות בשווי של 65 מיליון דולר וייבאה ממנה סחורת בשווי של 69 מיליון דולר.