רכישת 30% ממניות אלישרא על-ידי אלתא בשנת 2002, תמורת 100 מיליון דולר, בוצעה מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח של העמקת שיתוף הפעולה בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות ל"א, וביטול התחרות הקשה שהיתה קיימת עד אז בין שתי החברות לאורך שנים.
כך טוענת אלתא.
הרכישה כבר הוכיחה את עצמה מהבחינה העסקית ומבחינת האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל. השימוש בירידת שוויה של אלישרא בשלוש השנים האחרונות כניסיון להצדיק את הטענה לפיה אלתא שילמה מחיר מופרז, אינו נכון ומתעלם כליל מיתרונות שיתוף הפעולה בפועל בין שתי החברות.
אלתא טוענת כי בביקורתו מתעלם דוח מבקר המדינה ממרכיב מרכזי – מחיר השוק של אלישרא בשנת 2002. מחיר זה עמד על כ-300 מיליון דולר, מחיר שאלביט מערכות עמדה לשלם עבור אלישרא.
לראייה מצהיר אחד מבעלי אלביט מערכות כי התעשיה האווירית שילמה מחיר הקרוב לשוויה של אלישרא בעת הרכישה. "פירות שיתוף הפעולה בין אלתא לאלישרא בשלוש השנים האחרונות מוכיחות כי מהלך חתימת ההסכם ורכישת המניות באלישרא, היה והינו נכון וחשוב. מדובר ברכישה אסטרטגית ולכן לא נכון לבחון ולבקר עיסקה זו בראייה פיננסית צרה. הפעילות בתחום מערכות הל"א בשנים הבאות תמשיך ותוכיח את צדקת העיסקה במחיר ששולם.
"בדיקה כלכלית בלתי תלויה שנעשתה לאחרונה חוזרת ומצדיקה, גם בדיעבד, את המחיר ששולם עבור מניות אלישרא. בדיקה זו קובעת כי לאור הסינרגיה השיווקית והריאלית הקיימת בין שתי החברות, המחיר ששולם עבור מניות אלישרא היה סביר, ואף שיקף נאמנה את התועלת הצפויה לשתי החברות כתוצאה מהמיזוג".
עוד טוענים באלתא, כי נוכח התחרות החריפה והפסדים של עשרות מיליוני דולרים שנגרמו לשתי החברות, נעשו עוד משנות ה-90 מאמצים רבים ליצור שיתוף פעולה בין החברות. בשנת 2002 נוצרה ההזדמנות, כאשר חברת "כור" חיפשה שותף אסטרטגי לחברת אלישרא.
"יש להדגיש כי שיתוף הפעולה בין אלתא לאלישרא כבר הניב פירות עיסקיים, בדמות הגשת הצעות מחיר ללקוחות בהיקף של 350 מיליון דולר, מתוכן התקבלו הזמנות בכ-52 מיליון דולר. הזמנות נוספות בסכום של כ-60 מיליון דולר נמצאות על סף חתימה כיום.
"ההליך עבר את כל האישורים הנדרשים של הרשויות. ברור לכל כי אילו היתה חברה אחרת רוכשת המניות באלישרא, הדבר היה מנציח ואף מגביר את התחרות הקשה בין אלתא לאלישרא.
"המהלך השתלב היטב בגישה של מערכת הביטחון לקדם מיזוגים בקרב התעשיות הביטחוניות, ולרכז מאמצים בפיתוח מערכות ייחודיות, לשם התמודדות בשווקים העולמיים כנגד ענקיות ביטחוניות זרות. לראייה, באמצעות הסינרגיה עם אלישרא נמנית כיום אלתא עם חמש החברות המובילות בעולם בתחום הל.א".
בחוות דעת משפטית, שניתנה בעניין דוח המבקר, על-ידי ד"ר אירית חביב-סגל, מרצה בכירה לדיני חברות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נקבע כי הליך הבדיקה שהתקיים לפני ביצוע העיסקה תואם את הנורמות המקובלות בעסקות מיזוג ורכישה, וכי מחיר העיסקה נמצא במתחם הסבירות ואין להטיל אחריות כלשהי על נושאי המשרה של אלתא והתעשיה האווירית לתוצאותיה של עסקת אלישרא.
"נושאי המשרה של אלתא ושל התע"א פעלו כדין, בעסקת הרכישה של מניות אלישרא על-ידי אלתא. העיסקה בוצעה בהליך נכון ותקין ובמחיר סביר. אלתא דוחה את מסקנות מבקר המדינה וטוענת כי הן מוטעות".
באלתא מציינים כי התגובה לדוח מבקר המדינה נסמכת, בין השאר, על חוות דעת משפטית של ד"ר אירית חביב-סגל, מרצה בכירה לדיני חברות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר חביב-סגל בדקה בחוות דעתה את טענות מבקר המדינה כלפי הדירקטורים והמנהלים באלתא ובתעשיה האווירית, ואת ביקורתו על תקינות התהליך של רכישת המניות ועל מחיר העיסקה.
בחוות הדעת נקבע כי הליך הבדיקה שהתקיים לפני ביצוע העיסקה, תואם את הנורמות המקובלות בעסקות מיזוג ורכישה, שכן נערך מו"מ ממושך בין נציגי אלתא לבין מנהלי חברת כור, ניתנו לאלתא דוחות הערכה שונים, אשר הצביעו על שוויה של אלישרא, נערכו ישיבות רבות של דירקטוריון אלתא, אשר במהלכן נדונה העיסקה לאחר שהועברה לדירקטוריון כל האינפורמציה הרלוונטית לעיסקה, והתבצעה בדיקת נאותות רחבת היקף מבחינת הזמן ומבחינת מספר האנשים שהשתתפו בה.
בעניין מחיר העיסקה, קובעת ד"ר חביב-סגל, כי עצם העובדה שבמהלך המשא-ומתן בין אלתא לבין חברת כור הופיע רוכש פוטנציאלי מתחרה, היא חברת אלביט, אשר הציעה לרכוש את המניות לפי שווי של 300 מיליון דולר, סותרת את המסקנה של המבקר לפיה מחיר העיסקה היה גבוה ממתחם הסבירות. ההצעות המתחרות של אלתא ושל אלביט מעידות על כך ששווי השוק של אלישרא בשנת 2002 היה כ-300 מיליון דולר.
בנוסף, גם דוחות ההערכה החיצוניים שהיו בידי אלתא ואשר הצביעו על שווי חברה של כ-300 מיליון דולר, מראים שמחיר העיסקה נמצא במתחם הסבירות. כמו-כן, אלתא שיקללה את רווחי הסינרגיה שצפתה להפיק מרכישת מניות אלישרא אל תוך מחירי העיסקה. שיקלול זה אשר מסביר גם הוא את סבירות המחיר, הינו מותר ואף ראוי לאור ההלכה המשפטית העכשווית.
ד"ר חביב-סגל מציינת בחוות הדעת כי אישור העיסקה, שניתן על-ידי כל הגורמים הממשלתיים - משרד הביטחון, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות וועדת השרים לעניני כלכלה - לאחר שאלה קיבלו את כל המידע הרלוונטי, מעיד גם הוא על כך שהעיסקה היתה כדאית וראויה לאלתא.
המסקנה על-פי חוות הדעת היא כי אין להטיל אחריות כלשהי על נושאי המשרה של אלתא והתעשיה האווירית לתוצאותיה של עסקת אלישרא. אדרבא, התקדימים המשפטיים תומכים בהגנה על יכולתם של מנהלי חברות לנקוט סיכונים עסקיים סבירים, ובלבד שהדבר נעשה בהליך תקין של קבלת החלטות, כנדרש על-פי הדין.