חוקרים פרסמו השבוע ראיות נוספות התומכות בכך ששוקולד מריר עשוי לסייע בהורדת הסיכון למחלות לב רציניות.
הם גילו כי אכילה של כמה קוביות שוקולד ביום עשוייה לעצור את היצרות והתקשות העורקים בקרב מעשנים.
העישון פוגע בפעילות תאי האנדותל, המרפדים את דפנות העורקים וטסיות הדם, המעורבות בהיווצרות קרישי דם.
המחקר, שנעשה על-ידי בית החולים האוניברסיטאי בציריך, פורסם ב-"Heart".
החוקרים השוו את השפעתיו של שוקולד מריר (74% מוצקי קקאו) ושוקולד לבן על חלקלקות זרימת הדם בעורקים של 20 גברים מעשנים.
לפני שאכלו 40 גרם של שוקולד, נתבקשו המעשנים להימנע מאכילת מזונות אחרים העשירים בחומרים נוגדי חמצון מועילים, כמו בצל, תפוח-עץ, כרוב ומוצרי קקאו למשך 24 שעות.
לאחר שעתיים גילו סריקות אולטראסאונד כי השוקולד המריר שיפר במידה משמעותית את חלקלקות הזרימה בעורקים - השפעה שנמשכה שמונה שעות. ניתוח של דגימות דם הראה גם כי השוקולד המריר כמעט עצר ב-50% את פעילות טסיות הדם.
רמות החומרים נוגדי החימצון עלו בחדות לאחר שעתיים.
השוקולד הלבן לא נמצא בעל השפעה על תאי האנדותל, טסיות הדם, או רמות החומרים נוגדי חמצון.
החוקרים משוכנעים כי המפתח הוא כמות החומרים נוגדי החימצון שבשוקולד המריר, המכיל יותר מהם בכל גרם מאשר מזונות ומשקאות אחרים העשירים בהם, כמו יין אדום, תה ירוק ופירות גרגריים (כמו ענבים).
מחקר שפורסם בשנה שעברה על-ידי אוניברסיטת קליפורניה גילה כי הפלבונואידים שבשוקולד, העשירים בחומרים נוגדי חימצון, עזרו לכלי דם להתרחב.
אזהרהמומחים מאיגוד הלב הבריטי הזהירו בעקבות המחקר כי למרות הראיות שאכילת כמויות קטנות של שוקולד מריר היא בעלת השפעות מועילות לכלי הדם, עדיין לא נעשה מחקר שבדק את ההשפעות הרפואיות לטווח הארוך - והמחקר הנוכחי עדיין לא משנה זאת. יש לזכור לגבי סוג כזה של מחקרים כי השוקולד הוא חלק גדול יותר מהבעייה מאשר מהפיתרון.
למרות שהשוקולד המריר עשיר בחומרים נוגדי חימצון, כל הסוגים האחרים של השוקולד עשירים מאוד בקלוריות (בדרך כלל כ-500 קלוריות ל-100 גרם) ומכילים 30% שומן במוצע.
ישנן דרכים טובות יותר מההמלצה לאכול שוקולד לשפר את בריאות הלב, כמו אכילה של מזון מגוון, כולל לפחות חמש מנות של ירקות ופירות ביום.
וללא כל קשר לבחירה שלהם במזון, הדגישו, הצעד הגדול ביותר שהמעשנים במחקר הנוכחי יכולים לעשות כדי למנוע מחלות לב הוא להפסיק לעשן.