בית המשפט העליון קיבל (ד', 28.12.05) ערעור שהגיש עיתון ידיעות אחרונות וכתביו, על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי כתבה שפורסמה בעיתון, ובה תואר בנציון מורדוב כ"עריק" שעבר מהליכוד ל"ישראל אחת", מהווה לשון הרע.
בחודש נובמבר 1999 פורסמה במוסף השבת של ידיעות אחרונות כתבה שכותרתה "החבר של שריד מהים". בכתבה סופר כי בנציון מורדוב, איש ליכוד וותיק מתל אביב, "ערק" מתנועת הליכוד ל"ישראל אחת" בסיועו של שריד ושל ח"כ בנימין בן-אליעזר.
עוד נאמר בכתבה, כי מורדוב, המכונה "העריק" הוא איש אלים מילולית ופיזית, שניצל את מעמדו בעיריית ת"א לשם קבלת טובות הנאה כספיות.
בתגובה לפרסום הגיש מורדוב תביעת לשון הרע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כנגד עיתון ידיעות אחרונות, העורך משה ורדי, העיתונאי מרדכי גילת והתחקירנית הדס רגולסקי.
בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו, כי יש להתייחס למילה "עריק" ככינוי שיש בו משום לשון הרע. בית המשפט פסק כי יש לפצות את מורדוב בסכום של 5,000 ש"ח.
בערעור שהגיש ידיעות אחרונות לבית המשפט העליון נטען, כי משמעות הביטוי "עריק" בעיני הקורא הסביר היא החלפת עמדות פוליטיות כפי שעשה מורדוב, וכי הביטוי "התאזרח" ו"הוא שגור בעולם הפוליטי ואין הוא מסמל כלל וכלל מעשה אסור על-פי דין".
בפסק דינו מקבל השופט אליעזר ריבלין את הערעור בקובעו: "אינני סבור כי במילה "עריק", על-פי משמעותה בהקשר הנדון ובהתחשב בנסיבות העניין, יש משום "לשון הרע" המקימה אחריות לפי החוק".
לדברי השופט ריבלין, ניתן להיתקל בשימוש בביטוי "עריק" באמצעי התקשורת בהקשר הפוליטי באופן יום-יומי, זאת "כדי לבטא את נדידתם של אנשי ציבור מרשימה לרשימה, מנאמנות לנאמנות, מ"בית פוליטי" אחד ל"בית פוליטי" אחר", וכי במקרה של כתבה זו מדובר בתיאור עובדתי של עצם המעבר שעבר מורדוב ממחנה אחד למחנה אחר.
בית המשפט קיבל איפוא את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ידיעות אחרונות וכתביו יוצגו על-ידי עו"ד מיבי מוזר.
