דוברי ממשלת סין הודיעו (ה' 29.12.05) על כוונתם לבטל את מס חקלאות עתיק בן 2,600 שנה, וזאת כחלק מניסיונו המתמשך של הממשל המרכזי בבייג'ין לשפר את מצבם העגום של מאות מיליוני החקלאים במדינה.
ביטול החוק, שייכנס לתוקפו ב- 1 לינואר 2006, התקבל בכינוס מיוחד של ועדת החקיקה הלאומית, ובא בתגובה לסדרת מחאות והפגנות המוניות, אשר דרשו להוריד באופן משמעותי את נטל המסים המכביד על אזרחי המעצמה. עוד לפני שנתיים, הכריזו בכירי הממשל על מדיניות חדשה, במסגרתה יבוטל חלק ניכר מהיטלי הבסיס החקלאיים, וכן תונהג סובסידיה להוזלת מחירי התבואה המקומית.
הפערים המתרחבים בין עשירים ועניים הפכו לאיום הגדול ביותר על יציבות הממשל המרכזי. למעלה מ- 800 מיליוני האיכרים נשארו הרחק מאחורי תושבי הערים הגדולות, הנהנים מהרווחה העצומה שהביא עימו הזינוק הכלכלי ששוטף את המדינה. ההתנגשויות הגדולות בין האיכרים ופקידי הממשל, על-רקע נטל המסים הכבד, החלו להזכיר לרבים את עלייתה של המפלגה הקומוניסטית לשילטון, ב- 1949 - גם אז, בשל תסיסת איכרי המדינה.
המס עצמו, המבוסס על על גבייה בהתאם לגודל המשפחה ושטח האדמה המעובד על-ידה, תורם, לטענת פקידי האוצר, רק 5% מסך ההכנסות הכולל ממסים. אותם פקידים גם הוסיפו, כי הממשל המרכזי כבר נערך לפיצוי עבור ההכנסות המקומיות שייפגעו בשל הביטול.
עם-זאת, למרות ההקלה בנטל ההיטלים הכספיים, המדיניות החדשה אינה פותרת דבר בקשר לבעיות אקוטיות אחרות הפוגעות בחקלאים. הבעיה המרכזית נעוצה בהלאמת האדמות שביצעו הקומוניסטים עם עלייתם לשילטון, ואשר שידרגה את החקלאים הפשוטים לסטטוס של "בעלי-זכויות", אולם לא למעמד של "בעלי-אדמות". המטרה בבסיסה נראתה מבורכת - שחרור האיכרים משעבודם לבעלי האדמות המושחתים - אך כיום, לאחר מכירת שטחי ענק לטובת פרויקטי נדל"ן עצומים, החקלאים המפונים כמעט ואינם זכאים לפיצוי כספי כלשהו.
היעדר הביטחון בייעודה של הקרקע, מונע מחקלאים רבים את היכולת לקבל הלוואות מהבנקים תמורת משכון אדמתם. במקביל, נמנעים רבים מהשקעה מינימלית בקרקע שהם מחזיקים, לאור העובדה, שברמת העיקרון, היא עלולה להיות מולאמת ללא כל התרעה בידי הרשויות המקומיות.
ברמה הלאומית, מנגד, נראה כי מדיניות ההקלה בנטל דווקא מסייעת להשגת היעדים שהציב לעצמו הממשל המרכזי. בין השאר, ניכרת עלייה בכמות התבואה שמגדלים החקלאים, בעיקר בזכות הסובסדיה שקבעה המדינה, אשר המבטיחה להם רווחים נאים תמורת תוצרתם. ממשלת סין הצהירה לא פעם, כי הבטחת יכולת ייצור מזון עצמאית, שתבטיח את תזונת האוכלוסיה כולה, הינה אחת ממטרותיה העליונות.
קציר התבואה של השנה האחרונה צפוי לרשום שיא של כל הזמנים - 484 מיליון טון - או עליה של כ- 3% לעומת נתוני שנת 2004. להישג המרשים סייעה גם תנופת הטכנולוגיה, אשר הגיעה, בסופו של דבר, גם לאמצעי הייצור של איזורי הכפר הנידחים.
במקביל, צפויה גם עלייה של כ- 6% בסך ההכנסות השנתי של כל חקלאי - 3,250 יואן (400 דולר) - אולם מדובר עדיין בכמחצית מממוצע ההכנסות השנתי של כלל אזרחי המדינה.