"הוצאות ענף התקשורת האלקטרונית עלולות להסתכם בכ-1.3 מילארד שקלים בשנה, בעוד שהכנסות הענף מגיעות ל-800 מליון שקלים נטו בלבד.
"הפער בן חצי מיליארד השקלים החסר לאיזון ענף הטלוויזיה הישראלי, הינו פועל יוצא של דרישות הרגולטור להפקת מקור מקומית". כך מסר רו"ח ערן שלו (יום ד', 20.6.02), מנחה מושב תכנים ומיזוגים בשוק הטלויזיה, בכנס השנתי השמיני לתקשורת ומדיה המופק על-ידי ייזום גלובס.
היועץ המיוחד ליו"ר ועדת התקשורת של הכנסת, רועי רביב, יצא בכנס בהתקפה חריפה נגד ערוץ 10 החדש. ראשיו היוצאים של הערוץ, ובהם אשת הטלוויזיה הוותיקה, יוהנה פרנר, והמנכ"ל המחליף, מודי פרידמן, נעדרו מהארוע מסיבות שהוגדרו על-ידי רביב כ"ברורות מאליהן."
לדבריו, מדיניות השמיים הפתוחים שהונהגה בענף על-ידי שרת התקשורת הקודמת, לימור לבנת, היא שהביאה לכך ש"ישראל מחזיקה בשיא עולמי מבחינת מספר הערוצים לנפש."
שמוליק שם-טוב, מנכ"ל הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה, מיתן את דברי הביקורת, בהסבירו כי מועצת הרשות ביקשה לייצור תחרות בריאה בשוק התקשורת האלקטרונית בישראל, אלא שעשתה זאת עוד לפני כשנתיים, עת התנאים הכלכליים היו שונים לחלוטין. לדברי שם-טוב, עתה ערוץ 10 "סגור בפועל" ומתארגן לעלייה מחודשת לאוויר".
מנכ"ל רשת, יוחנן צנגן, הסביר כי את חטא ריבוי הערוצים לא ניתן לזקוף רק לחובתה של לימור לבנת, ולדבריו גם השר בנימין בן-אליעזר תרם את חלקו לאבסורד. "פואד אמר, תיראו, ערוץ 2 הצליח כל כך, אז בואו נעשה עוד ערוץ," סיפר צנגן לקול צחוקם של משתתפי הכנס.
בעיית תדרי השידור מעיקה גם היא על ערוץ 10, בהיותו ערוץ Broadcast הנאלץ לשדר בניגוד לנהוג, למנויים בתשלום – בין אם יהיו מנוי כבלים או לווין. "כיום ישנם פתרונות דיגיטאליים וניתן לפנות תדר לקליטת חינם של הערוץ," מסר צנגן, בהוסיפו כי "מדד עצבנותו של השר רובי ריבלין עולה, עד שאף הוא יצא נגד אלה אותם הגדיר כמי ש'שרלנותם אומנותם'." צנגן הציע לפתור את כל בעיות הרגולציה, באופן שהתגמולים יוצמדו להכנסות בפועל של הגופים המשדרים.
יורם מוקדי, מנהל מינהלת הסדרת השידורים, קרא לראשי ערוצי השידור החדשים, ללמוד מניסיונו המר של ערוץ 10 ולא לעלות לאוויר בטרם ישלימו כל כל הליכי ההכנה. מוקדי הצביע על סימני המשבר החמורים בו נתון ענף המוזיקה הישראלי, אשר היה בעבר אחת העדויות לחוסנה התרבותי של ישראל. "נירשמה ירידה של 70% במספר האלבומים החדשים שהופקו בתקופה האחרונה בישראל, ומספר האומנים החדשים שהופיעו מגיע לכעשירית בלבד מכלל האמנים החדשים להם הורגלנו." מסר מוקדי.
מוקדי סקר את מכלול ערוצי השידור החדשים הצפויים לעלות לאוויר בעתיד הקרוב: ערוץ המוסיקה החדש ישדר 100% של מוסיקה ישראלית, ישקיע 35 מיליון שקלים בהפקה מקומית מקורית ובמהלך השנה הבאה ישקיע 70 מיליון שקלים בערוץ – אשר ישדר 24 שעות ביממה.
ערוץ החדשות החדש ישקיע 110 מיליון שקלים בהפקה מקורית, אף שזו קשה בהגדרה מעצם עיסוקו של הערוץ. העובדה כי כתבים ישראלים יעסקו בעיבוד החומר המצולם המגיע ממקורות רבים ובינהם זרים, יביא להגדרת השידורים כ'הפקת מקור'. השידורים צפויים לעלות לאוויר במתכונתם הסופית בתחילת 2003.
הערוצים החדשים בשפות הערבית והרוסית באים לתקן עוול הסטורי כלפי אוכלוסיות אלה. הרוסים מהוים כ-15% מהאוכלוסיה, ועשור של התעלמות מהם, הביאה להסטת ואבדן משאבים רבים. עתה יושקעו 20 מיליון שקלים בהפקת מקור, ו-40 מיליון שקלים בערוץ החדש. גם הערוץ בשפה הערבית מבטא לדברי מוקדי את "יוהרת המדינה אשר חשבה כי מספיקה שעת שידור בודדת בשידורי הערבית של ערוץ 1, וצופיו פנו מן הסתם לערוצים 'חובבי ציון' כאל-ג'זירה." להבדיל כמה הבדלות, יעלה בעתיד גם ערוץ מיוחד המיועד ליהודים דתיים.
"כוחות השוק החופשי הם הרגולטור האמיתי," אמר איל קן, יו"ר אולפני מימד. לדבריו, זכיית קבוצתו במיכרז להקמת ערוץ המוסיקה החדש מצביע על כך שישראל עדיין נותנות עדיפות ליוצרים בעלי כשרון אמיתי, ולדוגמא הביא את מפיקת הטלוויזיה אלונה אבט, אשר העלתה את ערוץ הילדים הופ הפועל בהצלחה עסקית אף ללא שידור אלימות ופופוליזם.
מנכ"ל אולפני JCS, גבי רוזנברג, מסר בתשובה לשאלה ואחרי הרהור מעמיק, כי שוק מודרני משוכלל יתן תשובה אלטרנטיבית להתערבות הרגולטור בעלויות ההפקה. לדעת עמיתיו, יש להסתפק בקביעת תעריפי מינימום ליצירה הישראלית, אשר לעולם תיוותר כבלתי כדאית מבחינה כלכלית כז'אנר עליון.
לאחר שאספה נתונים כלכליים מגורמים עיסקיים בענף, הגדירה הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה את תעריף המינימום להפקה מקומית, בסך 135,000 דולר ל-50 דקות שידור של פרק בסידרת טלוויזיה מקומית. לדברי מנכ"ל ICP, עמיר מאורי, תעריף מוגדר זה מקשה על האפשרות להעניק או לקבל הנחות מהיוצרים, ולמעשה פועל כבורמנג כנגדם.
חבר הנהלת איגוד שח"ם של היוצרים, יורם חטב, אמר כי הטלוויזיה הינה משאב לאומי, אותו יש לחלק מתוך שיקולים לאומיים קפדניים. אך חטב יצא דווקא להגנת הגורמים הנצבים מולו במיתרס הנגדי, באומרו כי "לא הייתי רוצה להיות בעל הון בישראל, לנוכח קלות הדעת בה מתקבלות החלטות על-ידי גורמי מימשל בישראל." חטב הגדיר את היצירה המקומית כ"שמורת טבע" עליה יש לשמור בקפידה, ואילו גבי רוזנברג מ-ICP ענה לו כי "כדי שתתקיים שרשרת המזון הטבעית, די בפקח אשר יגדיר את הטריטוריות, ולא יחזיק כל חיה בקולר."
רועי רביב קרא לכל הגורמים במשק לחזור לשפיות, והגדיר את סחרור התוכן כ"מציאות מופרעת" שגרמה לזינוק דרסטית בעלויות הרכש ממקורות זרים. רביב הביא ציטוטים מדבריו של עוזי פלד, מנכ"ל אולפני טלעד אשר סיפר על האמרת מחירי הרכש בהם הוא ניתקל בחו"ל כתוצאה מהתחרות בישראל.
"YES עומדת לחסוך 6 מיליון דולרים בשנה כתוצאה מההחלטה להפסיק את העברת ערוץ 4 המשדר סרטים קנויים," מסר יונה ויזנטל, מנכ"ל התוכן של YES, אשר המליץ למתחריו בכבלים ללכת בעקבותיו ולחסוך לדבריו 25 מיליון דולר בשנה. אך מנכ"ל ICP, עמיר מאורי, התנצח עימו, באומרו כי 74% מהציבור רוצה ומבקר בערוץ 4, על אף הפלטפורמות הדיגיטליות הפותחות את האפשרויות באופן ש"השמיים הם הגבול".
