נשיא אירן, השמרן הקיצוני מחמוד אחמדי-נג'אד, פרסם (א', 1.1.06) בכלי התקשורת האירניים את מצאי הנכסים שברשותו. זה כולל בית צנוע וישן שגילו 40 שנה הנמצא במזרח טהרן, שני חשבונות בנק - אחד מהם ריק ובאחר משולמת לו משכורותו כמרצה באוניברסיטה וכן מכונית פג'ו 405 מודל 1977 בצבע לבן.
מאז כניסתו לתפקיד ביוני השנה נקט הנשיא האירני שורה של צעדים, שיש בהם כדי לשמש דוגמה לעם האירני ולהעיד על אופיו הסגפני משהו. אחד הדברים הראשונים שעשה עם כניסתו ללשכתו החדשה, היה להורות על הסרת השטיחים הפרסיים היוקרתיים המעטרים את המשרד. בין היתר, הוריד הנחיה למשרדי הממשלה השונים לקצץ בהוצאות וביטל את עסקת ייבוא המכוניות המשוריינות לשרים מחו"ל.
אחמדי-נג'אד חרת על דגלו כבר מתחילת הדרך לשמש מנהיג של העניים. מקורביו היו נוהגים לכנותו "הגרסה האירנית של רובין הוד". מספרים שבתקופת היותו ראש העיר של טהרן נהג את מכוניתו בעצמו, ועל-מנת לקנות את ביתו הנוכחי נאלץ לקחת הלוואה. ההכרזה על רשימת הנכסים הדלה שברשותו מאירה אותו באור חיובי לעומת המתחרה שלו בבחירות האחרונות, המיליארדר עלי אכבר רפסנג'אני, בעל הקשרים הענפים עם אילי ההון באירן, אשר מזוהה יותר מכל עם השחיתות במדינה.
מי שכנער היה מחלק תה בפורומים חברתיים שזימן אליו המנהיג הרוחני העליון, עלי ח'אמנהאי, אז נשיא אירן, מחזיר בחודשים האחרונים את אירן רבע מאה לאחור, לתקופת מנהיג המהפכה ח'ומייני. לא כולם שבעי רצון מהמהפכות שחולל לאחר תקופה של שמונה שנים בהן כיהן הנשיא הרפורמיסטי מחמד ח'אתמי בשלטון, והוא קנה לו לא מעט אויבים גם מתוך מחנהו הוא, אך לפי שעה אין גילויי התנגדות של ממש למהלכיו, לפחות לא על פני השטח.
רק באחרונה הטיל אחמדי-נג'אד מגבלות חדשות על שידורי הרדיו והטלוויזיה וכן על סרטים המוקרנים בבתי הקולנוע. הוא אסר על שידורי "מוזיקה מערבית" בערוצי השידור הרשמיים באירן. "יש להימנע מהפצת מוזיקה מערבית ובלתי מוסרית ולהתמקד במוזיקה לאומית ומסורתית, בייחוד כזו העוסקת בתקופת המהפכה האיסלאמית, בנוסף למוזיקה מרגיעה", נקבע בצו החדש.
התקשורת האירנית מעולם לא חדלה לשדר מוזיקה לאומית-מסורתית, אך בשנים האחרונות, בשתי תקופות כהונתו ח'אתמי הצליחה להסתנן אליה פה ושם גם מוזיקה מערבית כגון היפ-הופ וטכנו, במסגרת תוכנית הטלוויזיה והרדיו שונות. שר התרבות האירני, מחמד חסין ספאר הראנדי, הודיע במקביל כי "יש לאסור סרטים המזיקים לדת העם ולתרבותו.. סרטים בלתי מוסריים ודלים", בהתייחסו לסרטים המוקרנים בבתי הקולנוע.
בתקופת כהונתו הקצרה הספיק הנשיא האירני לחולל כאמור שורה של מהפכות פנימיות, לרבות הידוק הפיקוח על התקשורת והאינטרנט במדינה ואיסור על שידורי פרסומות וסרטים זרים, ואמריקנים בפרט, המשחיתים את הנוער או מאידך, עושים נפשות לזכויות האישה.
בהוראתו פתח מפקד המשטרה האירני החדש בקמפיין לסיכול מסיבות מעורבות בנים-בנות, מסיבות בהן נמכר אלכוהול ושידורי פורנו המועברים לאזרח האירני באמצעות תחנות הטלוויזיה בלווין. אחמדינג'אד סגר מרכזי תרבות, ספריות ציבוריות ומועדוני ספורט, והסב אותם למדרשות ולמסגדים שיעיים. אם לא די בכך, הוא אף פיטר נשיאי אוניברסיטאות ומינה תחתיהם שמרנים אדוקים מחוץ לעולם האקדמיה, מה שגרר ביקורת חריפה מקרב ציבור הסטודנטים.
צעד אחר צעד מיישם הנשיא האירני הקיצוני את אותם הדפוסים שהנהיג בבירה טהרן, עת שימש ראש העיר שלה. תושבי הבירה האירנית זוכרים היטב את קנאותו והלבוש הצנוע שתבע מעובדות העיריה ודרישתו מן העובדים לגדל זקנים. הוא הנהיג בבניין העיריה שתי מעליות נפרדות לגברים ולנשים והדבר הוחל גם על נסיעה באוטובוסים. בנוסף, הוא הורה על הסרת פוסטרים של שחקן הכדורגל הבריטי, דיויד בקהאם, ופוסטרים אחרים ש"אינם הולמים את התרבות האיסלאמית", מחוצות העיר. כבר אז סגר ראש העיר אחמדינג'אד תיאטראות, מסעדות ובתי קפה-אינטרנט.