פרקליטות מחוז הדרום הגישה כתב אישום כנגד ירון עזריה מאשקלון, בגין סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע, כאשר ביקש לגרום לחברה לוותר על זכייתה במכרז לטובת חברה שניהל, בעת שהוכרז פושט רגל.
עזריה שימש כמנהל וכבעל מניות בחברה לעבודות עפר בשם "ספיר עזריה בע"מ". החברה קרסה בעקבות חובות כבדים, ובאמצע שנת 2003 הכריז בית המשפט המחוזי בבאר שבע על עזריה כפושט רגל, ומינה את הכונס הרשמי כנאמן על נכסיו.
באותה עת הצהיר עזריה, כי חובותיו מגיעים לסך של למעלה מ- 10,000,000 ש"ח, וכי הכנסתו היחידה היא קצבת נכות בסך של 2,283 ש"ח, ואין ביכולתו, ולא יהיה בעתיד, "לייצר הכנסה נוספת".
אלא שבמסגרת חקירה של מחלקת החקירות של הכונס הרשמי התגלה, כי עזריה מנהל "חיים כפולים", שלא כפי שהציג לפני בית המשפט.
מעיון במסמכים שנתפסו, ומחקירתם של עדים שונים עולה, כי עזריה ניהל פעילות עסקית ענפה, זאת שלא על-פי החוק האוסר על פושטי רגל לנהל פעילות כלכלית.
עזריה, כך מתברר, הספיק להקים חברה חדשה לביצוע עבודות עפר, בשם "שחר בנגב בע"מ", שנרשמה על שמו של קרוב משפחתו, ואף שכר שני רכבים מפוארים, מאזדה וקאדילק לשימוש החברה.
עוד התגלה כי עזריה לא הסתפק בהקמת החברה, אלא אף החליט לרכוש את קבוצת הכדורגל של העיר אילת, ובחודש דצמבר 2004 נחתם הסכם בין העמותה שניהלה את הקבוצה, לבין היו"ר היוצא ועזריה עצמו.
במסגרת פעילותו העסקית, עזריה אף ניגש למכרזים לביצוע עבודות שונות. כך למשל, השתתף בישיבות מועצת בני שמעון בעניין ביצוע עבודות על-ידי החברה, ואף הגיש מועמדות למכרז לפיתוח בישוב גבעות בר, ובו הגיע למקום השני.
עזריה סירב לקבל את תוצאות המכרז, ואיתר את מספרי הטלפון והכתובות של שני בעלי החברה הזוכה, כדי לנסות ולגרום להם לוותר על זכייתם במכרז, ואף החל בניסיונות סחיטה באיומים.
העניינים החמירו, כאשר רכבו של אחד מבעלי החברה נשרף ורימון גז נזרק לעבר ביתו.
בעקבות המקרים הגישה פרקליטות מחוז הדרום כתב אישום כנגד עזריה, בגין סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. על-פי כתב האישום, "המליץ" עזריה באופן אישי לאחד מבעלי החברה, לא להסתבך עם ה"מאיימים", לוותר על המכרז ואף הציע לשלם סכום של 100,000 ש"ח כפיצויים עבור ויתור על המכרז.
במשרד המשפטים מציינים כי בשנים האחרונות, הוגברו הפיקוח והאכיפה מצד הכונס הרשמי על חייבים פושטי רגל, שמנסים בכל דרך אפשרית, כולל ביצוע עבירות, להתחמק מתשלום חובותיהם, להסתיר או להבריח נכסיהם מהישג ידם של הנושים, להמשיך בפעילות העסקית הרגילה, ואף לזכות במרמהבפטור מחובותיהם.
לדברי הכונס הרשמי, עוה"ד שלמה שחר, אין להתייחס לתופעה זו בסלחנות, אלא למצות עם פושטי הרגל המנצלים לרעה את ההליך את מלוא חומרת הדין.