עישון פסיבי עלול לגרום לאסטמה בקרב ילדים. כך עולה ממחקר חדש שבוצע על-ידי ד"ר מנואל ביונה, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת נבאדה בארה"ב. המחקר הוצג בכנס השנתי של ארגון בריאות הציבור האמריקני שנערך לאחרונה.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 1,262 ילדים בגילאי 7 ומטה. מממצאי המחקר עולה, כי אחד מכל שמונה ילדים חולה באסטמה. עוד עולה, כי ילדים שגדלו בבית בו שני בני משפחה או יותר מעשנים, היו בסיכון גבוה פי 8 לחלות באסטמה, לעומת ילדים שגדלו בבית בו לא מעשנים.
ישנם גורמי סיכון נוספים הקשורים לאסטמה גורמי סיכון נוספים שעלו מהמחקר ונמצאו קשורים לאסטמה הם מצב סוציו-אקונומי נמוך, משקל לידה נמוך או דלקות אוזניים שחזרו לפחות שלוש פעמים מאז הלידה.
חשיפה לעישון פסיבי או עישון של האם במהלך ההיריון כבר הוכחו במחקרים בעבר כגורמי סיכון ללידת תינוקות במשקל נמוך ולגרימת דלקות אוזניים בתינוקות וילדים, ולכן הסיכון לאסטמה בקרב ילדים אלו גבוה אף יותר.
האגודה למלחמה בסרטן מסרה בתגובה לממצאי מחקר זה כי "תוצאות מחקר זה מוכיחות כי עישון פסיבי, פוגע בילדים שאינם מעשנים וחושף אותם לנזקים בריאותיים חמורים. חשוב לדעת כי עישון פסיבי, הוא עישון כפוי, המתרחש כאשר ילדים או בני משפחה שאינם מעשנים שואפים לריאות עשן מסיגריות שמעשנים ההורים או בני המשפחה, הנמצאים בקרבתם. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל כמות רעלים דומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר של חלל הבית. ילדים הנמצאים בקרבת הורים מעשנים, נאלצים לשאוף לקרבם את העשן בדומה להורים המעשנים עצמם, ובכך הופכים בעצמם, למעשנים בכפיה".
גם מחקרים קודמים שפורסמו בעבר הוכיחו כי העישון הפסיבי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. ריאותיהם של ילדים ניזוקות מהעישון הפסיבי, וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לכך שיתפתחו אצלם מחלות נשימתיות, כגון: דלקת ריאות ודלקת הסימפונות.
על-פי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה EPA, ריאותיהם של ילדים, החשופים לעישון פסיבי, מתפקדות באופן לקוי והם סובלים משיעול וכחכוח. כמו-כן, הם עלולים לסבול מאסטמה, ברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים.
בקרב תינוקות, עישון פסיבי גם עלול לגרום למות עריסה. ילדים להורים מעשנים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח. כמו-כן ילדים שהם כבר חולי אסטמה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד בעת חשיפה לעישון פסיבי ומצבם מחמיר. כתוצאה מעישון פסיבי, מתפתחות תופעות כמו גירוד בעיניים, באף ובגרון, שיעול מתמיד, השפעות על מערכת כלי הדם המובילים ללב, כמו גם התפתחות של נוזל באוזן התיכונה, מצב המצריך לעיתים ניתוח.
השפעות העישון על ילדים מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בהפחתה בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים. ילדים הנחשפים בבית לעשן סיגריות סובלים מריכוזים נמוכים יותר בדם של ויטמין C לעומת ילדים במשפחות בהם לא מעשנים.
מחקר קודם נוסף שתוצאותיו פורסמו לאחרונה ב- Tobacco Control במרס 2004 מצא, כי ילדים שנמצאים בבתים בהם מעשנים, נפגעים מעישון פסיבי גם אם המעשנים מקפידים לעשן שלא בנוכחות הילדים. על-פי הנתונים, רמת החומרים המזהמים שנמצאה באבק, באוויר ובדגימות מהשטיחים בבתים בהם עישנו המבוגרים היו גבוהות פי 7 מאשר בבתים בהם לא התגוררו מעשנים.
עוד מחקר שנערך בשנת 2004 בבית החולים לילדים במרכז הרפואי של סינסנטי בארה"ב גילה כי ילדים ובני נוער הנחשפים לעישון פסיבי מגלים ירידה בכמה מיומנויות שכליות, כמו יכולת הקריאה, החשבון והחשיבה ההגיונית.
באשר לנזקי העישון הפסיבי בקרב עוברים הוכח במספר מחקרים בעבר כי נשים המעשנות בתקופת הריונן יולדות לרוב תינוקות שמשקלם בזמן הלידה נמוך משל תינוקות לאמהות שאינן מעשנות. למשקל לידה נמוך עלולה להיות השפעה שלילית על מידת ההתפתחות הכללית של התינוק.
ממצאים חמורים עוד יותר מראים, כי בקרב נשים הרות מעשנות יש יותר מקרים של לידת תינוק מת או הפלות. שיעור הלידות בטרם עת (לידת פג) גדול פי שניים עד שלושה בקרב נשים מעשנות מאשר אצל לא מעשנות, ומקרי מוות בעריסה גבוהים יותר בקרב תינוקות להורים מעשנים.
כמו-כן, התפקודים החיוניים של העובר עלולים להיפגע והוא עלול לסבול מעליית קצב הלב ולחץ הדם, עלייה בהמוגלובין העוברי, הפחתה בתנועות הנשימה ועוד. כן, קיימת שכיחות גבוהה להיווצרות מומים, שמקורם בפגם במערכת העצבים, שפה וחיך שסועים, ואף מומי לב ומומים במערכות העיכול.
בנוסף הוכח גם כי כמויות מסוימות של ניקוטין חודרות לחלב האם של האישה המעשנת, ובהנקה עלול התינוק לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו. ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה פי 3 מריכוזו בדם.
גם חיות הבית ניזוקות מעישון פסיבי - מחקר שבוצע באוניברסיטה במסצ'וסטס ופורסם בכתב העת The American Journal of Epidemiology בשנת 2003 מצא מתאם ברור בין עישון פסיבי לצד חתולים ולהתפתחות סרטן בבלוטות הלימפה אצל חתולים.
נמצא, כי סיכוייהם של חתולים שנחשפו לעשן הסיגריות לפתח לימפומה גדולים פי 2.4 בממוצע מהסיכוי שהמחלה תתפתח בחתולים שאינם חשופים לעשן. החוקרים סבורים, כי חלק מהמרכיבים המשתחררים לאוויר בעת עישון מוצרי טבק הם בעלי השפעה מעוררת סרטן על רקמות בלוטות הלימפה אצל חתולים.
