זמן קצר לאחר שהגיע ראש המשלה, אריאל שרון, לבית החולים, והחלו להתברר הפרטים, מועלות שאלות נוקבות וגם ביקורת קשה על אופן הטיפול בו. הביקורת המרכזית: מדוע הוא טולטל והוסע לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, במקום לפנותו לבית החולים סורוקה בבאר שבע, הקרוב יותר לחוות השיקמים; או לחילופין - מדוע לא הוטס במסוק לבית החולים.
ההחלטה לפנותו להדסה עין כרם, ולא לסורוקה, ואף לא במסוק, התקבלה על-ידי רופאו האישי של שרון, פרופ' שלמה שגב, ועל-ידי הפרמאדיק השוהה בחוות השיקמים. השיקול שעמד לנגד עיניהם: לאפשר לו להיקלט בהדסה, שם היה אמור בלאוו-הכי לעשות בבוקר צינתור. שרון פונה באמבולנס של מרחב לכיש, שהועמד גם הוא בכוננות בחוות השיקמים.
שרון חש ברע כבר סמוך ל- 21:00. הוא מסר על כך לבנו גלעד. רופאו האישי, פרופ' שגב, הוזעק לבית החולים. הוא הגיע לאחר כשעה. תוך זמן קצר הורה על פינוי שרון לבית החולים, לאחר שאיבחן כי מדובר שוב באירוע מוחי. אלא שכאמור, במקום לפנות את שרון לבית חולים קרוב, ולהחישו לקבל טיפול רפואי במהירות האפשרית, טולטל שרון באמבולנס והגיע לבית החולים חמש דקות לפני 23:00.
שרון הורד מהאמבולנס כשהוא ישוב באלונקה. הוא פונה ליחידת הטראומה וזמן קצר לאחר מכן איבד את הכרתו. הרופאים ביצעו לשרון בדיקת MRI ובה גילו כי מדובר ב"אירוע מוחי משמעותי". במשך יותר מחמש שעות עמלו הרופאים לקז את הדם ממוחו.
רופאים מומחים אמרו כי המדובר בזמן קריטי, ובהחלט יתכן כי הזמן שחלף פגע משמעותית בסיכוייו של שרון להתגבר גם על אירוע מוחי זה.