בשעה 17:30 בדיוק יצאה השבת בירושלים. במהלך השבת נערכו בבתי כנסת רבים תפילות לשלומו של ראש הממשלה. זאת למרות שלמתפללים לא היה מושג קלוש אם שרון עודנו בן החיים, משום שאינם ניזונים מחדשות בשבת. בשכונות מעורבות לדתיים ולשאינם דתיים המידע באשר למצבו העדכני של האיש היה טרי יותר.
ברוב בתי הכנסת התפילות נערכו, ובחלקם אף התנהלו ויכוחים האם לומר או לא לומר "מי שבירך" להחלמתו, סוג של ויכוח פוליטי שהוכרע לטוב או למוטב על-ידי רוב המתפללים או ראשי הקהל והרבנים. המעודכנים מבין המתפללים ידעו לספר שלשמו של אריאל שרון נוסף גם השם חיים, כסגולה להחלמה מהירה.
בקרב משפחות דתיות רבות היתה השבת מתוחה. חוסר הודאות גרם לאי נינוחות, ובמהלך סעודות השבת אף נאמרו דברי תורה לרפואתו של שרון, כמו גם דרשות שנישאו בבתי כנסת רבים להחלמתו. בחלק מבתי הכנסת אף התכנסו קבוצות קריאה משותפת של תהילים, כאשר המטרה אחת - החלמתו של ראש הממשלה.
בצאת השבת התפללו בבתי הכנסת את תפילת ערבית, וכנהוג פעם בחודש - אמרו את ברכת קידוש הלבנה, הנאמרת על חידושה במקומות שהעננות איפשרה זאת. המתפללים פנו לבתיהם להבדיל את ההבדלה, ורק אחר כך התעדכנו מכלי התקשורת על מצבו של שרון.
מאז פורסם מצבו של ראש הממשלה החלו יהודים בכל רחבי הארץ ובקהילות יהודיות רבות בעולם להתפלל לשלומו. רבנים רבים ביניהם הרבנים הראשיים לישראל, יונה מצגר והראשון לציון שלמה עמאר, קראו להתפלל לשלומו. אתמול הגיע ה"רנטגן", הרב המקובל יעקב איפרגן למיטת חוליו של ראש הממשלה, לאחר שלפניו הגיעו הרב המקובל דוד בצרי ואיש עמותת "עזרה למרפא" הרב אלימלך פירר מבני-ברק, שבא לשוחח על ענינים רפואיים עם רופאיו של שרון.
בבתי כנסת רבים ובכותל המערבי נרשמה עלייה במספר המתפללים, ובקהל נראו מתפללים הנוהגים לפקוד את בתי הכנסת רק בראש השנה ויום הכיפורים. גם נשים רבות שאינן נוהגות להדליק נרות שבת חרגו ממנהגן והדליקו "בגלל האמונה". אפילו פיני גרשון הודיע כי הוא
מוותר על הפיינל-פור כדי ששרון יבריא.