בית המשפט העליון דחה (16.1.06) את ערעורו של איתן ענבר, סטודנט לשעבר ב"מרכז הבינתחומי הרצליה", על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקבע כי הספר שהוציא בתחום דיני הנזיקין מבוסס על הרצאות שהעביר הד"ר אסף יעקב, ובהן השתתף כסטודנט, וכי מדובר בהפרת זכויות יוצרים.
בשנת 2002 פרסם ענבר, באמצעות הוצאת "כרמל ספרות משפטית בע"מ" את הספר "דיני נזיקין - בראי ההלכה הפסוקה". בעקבות הוצאת הספר הגיש נגדו יעקב תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים במסגרתה טען, כי "חלקים ניכרים בספר מהווים העתקה שיטתית וגורפת של חלקים מהותיים וניכרים מתוך ההרצאות", וכי "ההעתקה ניכרת לעין, בין היתר, במבנה הכללי של הספר, בצורת הגשת החומר הכלולה בו, בדירוג החומר ובסידורו, בשיטת הלימוד, בניתוח ובהצגת הרעיונות והנושאים, במלל, בתכנים, בהדגשים ובדוגמאות".
עוד טען יעקב, כי הרצאותיו "מובנות ומקוריות, והן פרי מאמץ, כשרון, מחשבה, עמל והשקעה, וכוללות, בין היתר, הצגת רעיונות, תיזות ודוגמאות מקוריים, חדשניים וייחודיים".
בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע, כי "אכן הידע המשפטי והחומר המשפטי הינו נחלת הכלל. אולם עצם סידורו של חומר זה, הבחירה במקור משפטי זה או אחר, התייחסות לחומר זה או אחר, יש בהם משום מקוריות ויצירתיות הנדרשים על-מנת לראות בחיבור כיצירה הראויה להגנה".
בהשוואה בין הספר להרצאות נמצא "דמיון גדול", כדברי בית המשפט, שהעיר כי "קשה להניח שיד המקרה, הביאה לתוצאה כה זהה".
לאור זאת הורה בית המשפט להפסיק להפיץ את הספר, לאסוף את הספרים ולמסור רשימה של רוכשי הספר ודוח רווחים ממכירת הספר.
על פסק הדין הגיש ענבר את ערעורו, במסגרתו טען, כי בין ספרו לבין ההרצאות קיים שוני רב, וכי הספר אינו העתקה של ההרצאות אלא "התבססות לגיטימית על החומר הנלמד, שהוספו לו קטעים מקוריים רבים שאינם מופיעים בהרצאות".
עוד טען ענבר, כי יצחק עושה שימוש לרעה בזכות היוצרים שלו וכי הספר הוא "שימוש הוגן ביצירה המוגנת" לפי סעיף 2(1)(I) לחוק, אלא שבית המשפט קובע כי הספר פורסם למטרות רווח מובהקות וטמון בו פוטנציאל לפגיעה ממשית במרצה, אם ירצה בעתיד לפרסם את הרצאותיו ברבים.
בפסק דינה קובעת השופטת מרים נאור, כי אכן קיים דמיון רב בין ההרצאות לספר בנוגע למלל, ליקוט הדוגמאות והמקורות וסדר הבאת הדברים, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.
"האיזון בין זכויות המרצה בהרצאותיו ובין חופש הפעולה של הסטודנטים השומעים הרצאות אלו, נשען על מספר אדנים" כותבת השופטת נאור ומציינת, כי מצד אחד יש למרצה זכויות יוצרים בהרצאותיו, אך על ההרצאה להיות מקורית. יש לעשות הבחנה בין העתקת הביטוי המוגן ולא העתקת רעיונות שאינם מוגנים, ההעתקה יכולה מוגנת תחת השימוש ההוגן אם היא, לדוגמא, לשם "לימוד עצמי" או "מחקר" וכו'.
בית המשפט דוחה אפוא את הערעור ומחייב את ענבר בשכר טירחת עו"ד בסך 50,000 ש"ח.