בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בשבוע שעבר בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת שטראוס-עלית, אשר הוגשה מטעמו של רן כהן, בעל המינימרקט "מרכולית כהן" בגבעת עדה.
כהן, הרוכש את מוצרי ומעדני החלב שהוא משווק, בין השאר, משטראוס-עלית, ביקש במסגרת התובענה שהגיש פיצוי בסך שלושים אלף שקלים בגין קיפוחו ואפלייתו לרעה על-ידי החברה, המנצלת לרעה ובאופן בלתי חוקי, לטענתו, את מעמדה המונופוליסטי בשוק החלב בישראל.
את תביעתו ביסס כהן על העובדה, על-פיה הוכרזה שטראוס-עלית על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים "כבעל מונופולין" בשוק מעדני החלב, וכן על הוראות חוק ההגבלים העסקיים, אשר הופרו לטענתו על-ידי החברה ואשר כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים.
לגוף התביעה צורפה גם בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית, על-מנת לאפשר לכהן לנהל אותה בשם כל קימעונאי המזון מסוגו, הרוכשים ומשווקים את מעדני החלב המיוצרים על-ידי החברה כבעלת מונופול בתחום זה - תובענה אשר את שוויה העריך בכ- 51 מיליון שקלים.
לגופו של עניין טען המבקש, כי על-פי שיטת האספקה שהנהיגה שטראוס-עלית, נמנעת ממנו אספקת כל מעדני החלב שהוא מבקש לרכוש מהחברה לשם מכירתם ללקוחותיו. עובדה זו פוגעת בו ובחוג לקוחותיו, ומביאה לפניית חלק מהם לרשתות המזון הגדולות, שם ניתן להשיג מגוון רחב יותר של מעדני חלב המשווקים להן על-ידי החברה ללא כל הגבלה.
שטראוס-עלית, מנגד, דחתה את טענתיו של המבקש. היא אישרה, אמנם, כי חוג לקוחותיה מסווג על-ידה לסוגים או קטיגוריות - לפי היקף מחזור מכירותיהם, אך אין כל שחר לטענה כי היא מונעת מכהן ומלקוחות אחרים, בעלי מחזור מכירות נמוך, לרכוש מעדני חלב, שאינם כלולים במגוון המוצרים המוצעים או המסופקים להם.
מגוון המוצרים, נטען, לגבי כל סוג וסוג של לקוחות, הוא בגדר המלצה בלבד ורשאי המבקש, כמו גם בעלי מרכולים אחרים מסוגו, לרכוש כל סוג של מעדן חלב המיוצר על-ידי החברה.
שופט בית המשפט המחוזי, נסים ישעיה, קבע בראשית החלטתו, כי לאור המחלוקת העובדתית שהתגלעה בין הצדדים, צריך לבחון האם עלה בידי כהן להצביע על קיומה של עילת תביעה אישית לפי חוק ההגבלים העסקיים, שאם לא כן לא יאשר בית המשפט את ניהול התובענה כייצוגית.
בית המשפט בחן תחילה את טענתו של כהן, על-פיה החברה סירבה ומסרבת לספק לו מעדני חלב רבים בין שהם כלולים ב"מגוון", או ברשימת המוצרים שנקבעה עבורו ועבור קמעונאים מסוגו, ובין אם לאו.
"לעובדה זו, היינו שלעיתים מלוא ההזמנה אינו מסופק למבקש בשל 'חוסרים במפעל', אין המשיבה מתכחשת. לטענתה, חוסרים כאלה נוצרים, לעיתים, במוצרים ספציפיים כאלה או אחרים. לנוכח העובדה כי המשיבה מייצרת כ-250 סוגים שונים של מעדני חלב, יש לקבל בהבנה את היווצרותם".
בהמשך הדברים נקבע, כי טענת המבקש בדבר האיסור שהוטל, כביכול, על המפיצים למכור לו מוצרים שאינם ברשימת ה"מגוון" שיועדה לו, או את כל מוצרי החברה, לא הוכחה כלל ועיקר.
בידי שטראוס-עלית, פסק השופט, עלה "להראות כי בהסבריה יש ממש וכי אין מדובר באיסור שהוטל על המפיצים למכור מעדנים כאלה או אחרים, למאן דהוא ולמבקש בכלל זה".
בית המשפט המשיך ובחן את הראיות שהביא כהן ואת עדותו האישית, מהן עלה כי הוא הלין מספר פעמים על שיטת האספקה הלקויה, לטענתו, הנהוגה אצל החברה. עם-זאת, נקבע, לא הוכח סירוב "פוזיטיבי" של המשיבה לספק מוצרים, כאלה או אחרים, בין שהם כלולים ברשימת ה"מגוון" ובין אם לאו.
השופט ישעיה אף סקר את אופי הפעילות של "רשימת המגוון", וציין, כי היא נועדה "לסייע לספקים, וכמובן למשיבה עצמה, לשווק את המוצרים המבוקשים ביותר בעיקר, ובכך להגדיל את היקף המכירות, ולא כדי להצר, או לצמצם, את מגוון המוצרים המסופקים לקמעונאים מסוימים.
להסיק מקיומה של שיטה זו על 'איסור' או 'מניעת' מוצרים מסוימים ממרכולו של המבקש או ממרכולים או קמעונאים אחרים מסוגו - רחוקה הדרך".
לאור האמור לעיל, נקבע, לא עלה בידי כהן להצביע על קיומה, ולו לכאורה, של עילת תביעה אישית מכח חוק ההגבלים העסקיים, ולפיכך לא ניתן לאשר את בקשתו לנהל את התובענה שהגיש כתובענה ייצוגית.
במקביל נפסק, כי דחיית הבקשה מביאה אף לדחיית התובענה עצמה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית של בית משפט המחוזי לדון בתובענה, במסגרתה תבע כהן פיצוי כספי אישי בסך שלושים אלף שקלים.
