בתי המשפט העדיפו להטיח דברי תוכחה על מינויים פוליטים מאשר לפסול אותם. גם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות העדיפו להגן על מינויים כאלה, גם כאשר היה חשד לחוסר כשרות של המינויים. כך אמר שופט בית המשפט העליון (בדימ.), אליהו מצא, בכנס שקיימה המכללה האקדמית נתניה על השחיתות בישראל.
מצא טען עוד, כי אין הרתעה גם מצד בתי המשפט כנגד ביצוע מינויים פוליטיים. "על היועץ המשפטי והפרקליטות לקבוע עמדה עצמאית ולא להתיצב אוטומטית לימין השר העושה מינוי פוליטי", אמר מצא.
פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, מרים רוזנטל, טענה בכנס, כי פסקי הדין שזיכו בזמנו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, ויו"ר הסוכנות, שימחה דיניץ, ריפו את ידי התביעה וגרמו לכך שתגיש תביעות רק במקרים מעטים יחסית. "לא כל חקירה של מבקר המדינה נגמרת בכתב אישום בגלל העדר תשתית ראיתית מספקת", אמרה רוזנטל.
השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, ציין כי ב- 2005 נפתחו 12 תיקים על הפרת אמונים לעומת ארבעה שנה קודם לכן. השר עזרא הבטיח לחזק את היחידות המשטרתיות הלוחמות בשחיתות.
"99% מהדיווחים בתקשורת על מחלתו של ראש הממשלה אריאל שרון, לא עמדו בכללי האתיקה העיתונאית", אמר פרופ' אסא כשר, חבר נשיאות מועצת העיתונות וחתן פרס ישראל על תרומתו לאתיקה. פרופ' כשר טען, כי על-פי כללי האתיקה העיתונאית, גם כאשר יש עניין צבורי בבריאותו של אדם יימסר מידע רק על-ידי גורם מוסמך, דהיינו מי שמטפל בחולה ודבר זה לא קרה במקרה של שרון.
פרופ' כשר תקף בחריפות את התקשורת וטען שהיא כוחנית ורמת האתיקה שלה נמוכה ביותר.
