מדדי הרצליה לחוסן לאומי הוצגו (ש', 21.1.06) בפתח כנס הרצליה השישי של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי. כבכל שנה, הציג הפרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה את המדדים בתחומי הכלכלה, החברה והממשל.
המדד הוא בינלאומי השוואתי, ומדרג את ישראל על-פי מדדים אובייקטיבים של הבנק הבינלאומי, המאפשרים השוואות כמותיות שנתיות בין 31 מדינות (ישראל, 26 מדינות ה-OECD וארבע מדינות באיזור: אירן, ירדן, מצרים וסוריה).
למרות השיפור במצב המאקרו כלכלי בשנתיים האחרונות, ישראל ניצבת במקום השלישי בצמרת רשימת תחולת העוני, אחרי סוריה ואירן. על-פי מבחני הבנק הבינלאומי, בישראל עוני במימדים גדולים בקנה מידה בינלאומי. משנת 2000 התדרדרה ישראל לתחתית הרשימה, וכיום ישראל נמצאת אחרי כל מדינות ה-OECD.
כדי להתמודד עם המצב הקשה, אומרים מארגני כנס הרצליה, יש לשנות את מדיניות האוצר, שאינה מביאה לפתרון בעיית העוני בטווח הקצר, ולהציב את העוני כיעד מעבר למדיניות הכלכלית. בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא מצליחה לייצב את מימדי העוני.
נתון מדאיג נוסף, הוא התרחבות הפער בחלוקת ההכנסות בישראל. ישראל נמצאת במקום ה-27, מייד אחרי ארה"ב אירן וטורקיה. אי השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל פוגע בחוסן החברתי של המדינה. כוחות השוק לא מספיקים לפתור את הבעיה בטווח הקצר.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הוא מהנמוכים בעולם. ישראל נמצאת מתחת לכל מדינות ה-OECD, למעט הונגריה ובלגיה. המדיניות הכלכלית המופעלת בשנים האחרונות לא הגדילה את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שממשיך לרדת. לעומת זאת, שיעור ההשתתפות של הנשים בישראל בכוח העבודה הרבה יותר גבוה מזה של הגברים.
מנקודת המבט של הבנק הבינלאומי, המימד השלטוני פוליטי בישראל נמצא במקום רע מאוד. בשנת 2004 נרשמה הרעה משמעותית נוספת במצבה של ישראל שירדה למקום ה-26, מתחת לכל מדינות ה-OECD.
בנוסף, ישנה מגמה קשה מאוד של ירידה בשמירת החוק בישראל, הנמצאת כיום במקום ה-21. גם בפיקוח על השחיתות, ישראל נמצאת במקום ה-20 והיא במגמת התדרדרות. בטיב הרגולציה בישראל נרשמה גם כן ירידה בשנים האחרונות, וישראל נמצאת במקום ה-25.
הפרופ' מלניק אמר אמש, כי ממצאי המדד מצביעים על כך שקיים צורך לעצב מדיניות ממשלתית שתתמודד ישירות עם בעיות העוני. כמו כן, המדיניות החברתית חייבת, לדבריו, להשלים את מדיניות הצמיחה על-ידי שינוי סדרי העדיפויות בהוצאה הלאומית.
ההרעה במימד המשטר המשטרי פוליטי, שבאה לידי ביטוי בכימות התופעה במסגרת מדדי הרצליה לחוסן לאומי, חייבת לדעתו לשמש נורת אזהרה ובסיס לרפורמה משטרית ופוליטית שתונהג על-ידי הממשלה החדשה שתורכב לאחר הבחירות.