על אף העובדה שבעלי העניין בחברות בורסאיות החלו בתהליך של מכירת מניות בשנים האחרונות, הרי שנמצא, כי בישראל מידת ריכוזיות הבעלות על החברות הציבוריות היא גבוהה ועומדת על כ- 50%. זאת לאחר שבעלי העניין מימשו אחזקות (כלומר, מכרו מניות שבחברות שבהן החזיקו) אשתקד ב-5 מיליארד ש"ח.
למרות זאת, 50% הוא שיעור בעלות גבוה משמעותית לעומת מידת ריכוזיות הבעלות בחברות הציבוריות בארה"ב (8.6%) ובמספר מדינות גדולות באירופה: בריטניה (9.9%) וצרפת (20%). כך כותבים כלכלני אגף שוק ההון במשרד האוצר, בסיכומם לשנת 2005 בשוק ההון הישראלי.
על נושא זה הם מוסיפים, "מהנעשה בעולם נמצא, כי קיים מתאם גבוה בין ריכוזיות הבעלות לבין מבנה המערכת הפיננסית. ככל שהמבנה מתאפיין בדומיננטיות של הבנקים (לעומת מערכות פיננסיות מוטות שוק), ריכוזיות הבעלות גבוהה וכך גם בישראל, בה מערכת הבנקאות דומיננטית, בולטת ומרכזית".
אחד ההסברים לתופעה לפי האוצר, הוא שדומיננטיות בנקאית באה על חשבון שוק הון מפותח. כלומר, במדינות שבהן המערכות פיננסיות מוטות שוק, ולא מוטות בנקאות, שוק ההון הוא דומיננטי בכלכלה, כך שאחוז ניכר מפעילותן של החברות הציבוריות באותן מדינות ממומן ישירות דרך שוק ההון ופחות באמצעות המערכת הבנקאית.
לפיכך נראה לדעתם, כי צמצום הריכוזיות ומעורבות הממשלה בשוק ההון, בעיקר לאחר יישום החוקים שנחקקו בעקבות המלצות "ועדת בכר", אמור להביא להרחבת שוק ההון ולהגביר את בקרת השליטה על הפירמות העיסקיות ובכך לסייע לחיזוק משמעת השוק בשוק ההון הישראלי.
