חברי הכנסת גלעד ארדן, דניאל בן-לולו, אהוד רצאבי ומיכאל רצון, פנו למנכ"ל משרד האוצר, הד"ר יוסי בכר, בדרישה להשהות את יישום החלטת ועדת הכספים מיום 23.1.06 אשר אישרה את שיעור עמלות ההפצה של הבנקים.
במכתב שכתבו עורכי דינם של חברי הכנסת, עו"ד בועז בן-צור וחגי הלוי, נטען כי ההחלטה התקבלה במחטף פסול ובהליך פגום מעיקרו. לדברים, נושא עמלות ההפצה היה אמור לידון שני בסדר היום שהופץ לקראת הישיבה, אלא שיו"ר הוועדה, ח"כ יעקב ליצמן, הפך את סדר היום ופתח את הישיבה ב"הצבעת בזק" בנושא עמלות ההפצה.
על-פי התקנות שאושרו באותה ישיבה, העמלה שיגבה כל מפיץ (בנק) תיקבע כשיעור מיתרת הנכסים הנמכרים על-ידו. תקרת עמלת ההפצה בתחום קרנות הנאמנות תהא: 0.25% מיתרת הנכסים בקרנות המשקיעות באפיקים קצרי טווח בסיכון נמוך, 0.80% מיתרת הנכסים בקרנות מניתיות, ו- 0.40% מיתרת הנכסים ביתר הקרנות.
עמלות הפצה לא תגבנה בגין מלאי נכסים הצבור בקרנות נאמנות של גופים חוץ-בנקאיים. העמלות תותרנה לגבייה החל מאפריל 2006.
בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה תעמוד תקרת העמלה על שיעור של 0.25% מיתרת הנכסים בקופה או בקרן. עם זאת, בגין ייעוץ שינתן לגבי מלאי נכסים שנצבר אצל קופות גמל וקרנות פנסיה שהיו בבעלות חוץ בנקאית במועד אישור החוק, העמלה המרבית תעמוד על 0.1% מיתרת הנכסים על בסיס יתרתם ביום 31.12.05.
חברי הכנסת טוענים במכתבם, כי מבין חמשת חברי הכנסת שנכחו באותה העת בחדר הישיבות (מבין 18 חברי הוועדה), נשכח אחד החברים בהצבעה (ח"כ חיים אורון) ושניים נוספים כלל לא נכחו בדיונים בנושא וכי הם היו בדיוק בדרכם להיכנס לחדר בו התכנסה הוועדה.
"במנין חסר של ארבעה חברים, העביר היו"ר החלטה דרמטית ורבת חשיבות, תוך שהוא מונע מיתר חברי הוועדה מליטול חלק בהצבעה זו... נושא מורכב ועתיר חשיבות זה היה שולחנה של ועדת הכספים מזה מספר חודשים ונידון במספר ישיבות ארוכות ורבות משתתפים. במהלך הדיונים נתגלעו חילוקי דעות מהותיים בנושא זה. הישיבה שנועדה ליום 23.1.2006, הייתה אמורה להיות ישיבה מכרעת בסוגיה זו. חברי הוועדה התכוונו ליטול חלק בדיון מכריע זה" - כותבים חברי הכנסת למנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר.
ארבעת חברי הכנסת הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"צ בדרישה להורות על ביטול החלטת ועדת הכספים, ומבקשים כאמור מבכר להשהות את יישום ההחלטה, עד להכרעה בתוקפה של אותה הצבעה.
