היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה לגנוז תיקי חקירה נגד קטינים שביצעו עבירות קלות יחסית במהלך יישום ההינתקות. על-פי החלטת היועמ"ש, אותם קטינים יוזהרו, ואם יבצעו עבירות נוספות, הם יועמדו לדין גם בגין העבירות הקלות יחסית שבוצעו.
במקביל הנחה היועמ"ש את הפרקליטות למיין את התיקים השונים שהצטברו בתקופת ההינתקות, ולקבל החלטות על בסיס שורה של קריטריונים שיובאו להלן. המדובר במאות תיקי חקירה המטופלים על-ידי התביעה, ומטבע הדברים יוצרים עומס על המערכת.
בהודעת משרד המשפטים נמסר, כי היועמ"ש קיים בשבועות האחרונים מספר דיונים בהשתתפות פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנים ליועמ"ש, פרקליטי מחוזות והגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל. בדיונים אלה נבחנה מדיניות הטיפול בבקשות לעיכוב הליכים בתיקים פליליים שנפתחו על-רקע פעולות ההתנגדות לתוכנית ההינתקות.
בדיונים נדונו בקשות של גופים ציבוריים שונים, אשר חלקם ביקשו להימנע מהגשת כתבי אישום בכלל ונגד קטינים בכלל, שביצעו מעשים בלתי חוקיים לכאורה בעת יישום ההינתקות; ומנגד - מצד גופים אחרים שביקשו דווקא להחמיר עם אותם חשודים שביצעו עבירות על-בסיס אידיאולוגי לכאורה. אלה גם אלה התריעו, כי בכוונתם להגיש עתירות לבית המשפט העליון אם לא ייענה היועמ"ש לבקשתם.
ההנחיות לגורמי התביעה כאמור, היועמ"ש הנחה את הפרקליטות כיצד לנהוג בחשודים. ההנחיות ישמשו הן את התובעים מטעם המדינה, והן את פרקליטי החשודים. להלן סיכום היועץ המשפטי לממשלה לדיונים הללו, כפי שהופץ לגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל (ציטוט):
א. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3030, שעניינה עיכוב הליכים פליליים, מסדירה את דרך הגשתן של בקשות לעיכוב ההליכים וקובעת עקרונות כלליים לטיפול בהן. עם זאת, לאורך השנים נקבעו בהזדמנויות שונות הנחיות קונקרטיות שעסקו באירועים ספציפיים, או בעבירות מסוגים מסוימים.
ב. לאור ייחודיותה של תוכנית ההינתקות והאירועים הקשורים בה ועל-רקע המספר הרב של כתבי אישום שהוגשו בנוגע לאירועים אלה, התעורר הצורך בקביעת הנחיות קונקרטיות לטיפול בבקשות לעיכוב ההליכים בתיקים אלה.
הנחיות אלה משקפות את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי בשמירת שלטון החוק, לבין התחשבות בייחודיות האירועים, בעיקר לעניין מעורבותם של קטינים ובני נוער בעלי רקע נורמטיבי.
ג. הבקשות לעיכוב ההליכים שעניינן ההתנגדות לתוכנית ההינתקות והפינוי יסווגו לשלוש רמות על-פי המאפיינים המפורטים להלן:
רמה ראשונה - תיקים של קטינים [כהגדרתם הסטטוטורית], נעדרי עבר פלילי, בהם מיוחסות למבקש עבירות של התקהלות אסורה/ התפרעות, כניסה/ שהייה בשטח צבאי סגור או עבירות שעניינן הכשלת שוטר, ובעובדות כתב האישום לא מיוחסות למבקש עבירות אלימות, איומים או העלבת עובד ציבור. תיקים מסוג זה יסווגו לרמה הראשונה, בתנאי שהמבקש הודה ונטל אחריות על ביצוע העבירות המיוחסות לו, ולא סירב להזדהות או לכל הפחות הזדהה תוך פרק זמן קצר.
[לעניין זה, "עבר פלילי" - רישום פלילי, תיקים תלויים ועומדים, תיקים סגורים והשתתפות ביותר מאירוע פלילי יחיד במסגרת כתב האישום בגינו מתבקש עיכוב ההליכים].
רמה שנייה - תיקים בעניינם של בגירים, או של קטינים שלא עמדו באחד התנאים הנדרשים לרמה הראשונה, ובהם מואשם המבקש בעבירות של התקהלות אסורה/ התפרעות, כניסה/ שהייה בשטח צבאי סגור, העלבת עובד ציבור או עבירות שעניינן הכשלת שוטר, ועל-פי עובדות כתב האישום לא מיוחסות לו עבירות אלימות או איומים.
רמה שלישית - תיקים בהם מיוחסות למבקש, קטין או בגיר, עבירות חמורות יותר מהעבירות הכלולות ברמה הראשונה והשנייה, כגון עבירות אלימות או איומים.
ד. ככלל, ההליכים בתיקים שיסווגו לרמה הראשונה, יעוכבו באזהרה, ללא קבלת תסקיר שירות המבחן לנוער. משמעות האזהרה היא, שבאם יעבור המבקש עבירה נוספת תוך התקופה הקבועה בחוק, יחודשו ההליכים נגדו גם בתיק שעוכבו בו ההליכים.
ה. בתיקים, שסווגו לרמה השנייה ייבחנו, בין השאר, הפרמטרים הבאים, אשר יטו את הכף לקבלת הבקשה או לדחייתה על-פי הצטברותם וחומרתם:
1. קטינות, וכן גילו של המבקש, בין שהוא בגיר ובין שהוא קטין.
2. הודאה בביצוע העבירות ונטילת אחריות.
3. עבר פלילי (כהגדרתו בסעף ב' לעיל).
4. סירוב להזדהות ומידת שיתוף הפעולה בחקירה.
5. נסיבות אישיות.
6. נסיבות ביצוע העבירה.
במידת הצורך תישקל הזמנת תסקיר משירות המבחן לגבי המבקש, וההמלצה תילקח בחשבון בהחלטה (לעניין זה ראו: סעיף 7.1 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3030).
ו. בתיקים, שיסווגו לרמה השלישית, יופעל שיקול הדעת הרגיל בטיפול בבקשות לעיכובי הליכים, קרי ההחלטה לעכב הליכים בתיקים אלה תינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם, כמפורט בסעיף 2 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3030.