כ-8 מיליון ילדים בכל העולם נולדים בכל שנה עם מומים מולדים חמורים, רבים מהם מתים לפני שהגיעו לגיל 5 - קורבנות רבים שעל רובם כלל לא יודעים, כך מדווח אתר 'March of Dimes'.
רוב המומים המולדים מופיעים במדינות עניות, היכן שתינוקות יכולים להיפגע מבעיות שבקלות ניתן לטפל בהן או אפילו למנוע במדינות עשירות יותר, כך על-פי המחקר שנעשה על-ידי הארגון.
זאת למרות שלדברי החוקרים מספר תוכניות חדשניות הפועלות באירן ובצ'ילה מראות כי מניעה יעילה אינה חייבת להיות בעלת עלות גבוהה. 70% מהמומים המולדים ניתן למנוע, לטפל או לשפר את מצבם.
לדברי הארגון, שמימן את הפרויקט במשך חמש שנים, רופאים רבים דיווחו כי לעיתים קרובות מתעלמים מבעיית המומים המולדים ולא רואים בה בעיה בריאותית ציבורית. "זהו כמו קצה קרחון המזדקר מהאוקינוס" כתבו, בדיוק בתקופה ששיעור תמותת התינוקות מסיבות אחרות ירד.
מומחים אומרים כי הדוח מתמקד בתשומת הלב שכל כך נדרשת לדאגה של כל הורה לעתיד. רוב האנשים חושבים על מומים מולדים כמשהו שאינו ניתן למניעה, אך כיום ישנן אפשרויות עצומות המאפשרות לוודא כי תינוקות יוולדו בריאים.
כ-7.9 מיליון ילדים נולדים בשנה עם מומים מולדים רציניים שנגרמו, לפחות באופן חלקי, מפגמים גנטיים, כמו מומים בלב, שדרה שסועה (מום מולד המתאפיין בפיצול עמוד השדרה) ומומים עצביים אחרים, אנמיה חרמשית (מחלה תורשתית שמאופיינת על-ידי חוסר דם הנובע מליקוי ביצירת ההמוגלובין) ותסמונת דאון.
בעיות לאחר ההריון לדברי הארגון עוד מאות אלפים נולדים עם מומים שלא נגרמו מסיבות גנטיות אלא כתוצאה מבעיות שנוצרו לאחר ההריון: אמהות שחלו באדמת או עגבת - מצבים העלולים להזיק למוחו של התינוק; תרופות מסויימות או אלכוהול; או חוסר יוד בתזונה, אך מעט מדי מדינות מבצעות הערכה נכונה למומים אלו.
לפחות 3.3 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מתים בכל שנה כתוצאה ממומים מולדים, ומיליוני ילדים הופכים נכים מבחינה שכלית או פיסית.
השכיחות נעה מהגבוהה ביותר - 82 מומים ל-1,000 לידות של תינוקות חיים בסודן ל-39.7 ל-1,000 תינוקות בצרפת. החוקרים הזהירו כי הנתונים אינם מדוייקים מספיק בכדי לפרט את ההשוואה בין מדינה למדינה, אך ציינו כי טיפול לקוי בבריאות האם, אחוז גבוה של אמהות מבוגרות ושכיחות גבוהה של נישואים בין קרובי משפחה הם הגורמים המובילים לסיכונים במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית.
בנוסף, אוכלוסיות מאפריקה, המזרח התיכון ודרום מזרח אסיה נמצאות בסיכון הגבוה ביותר למחלות שכיחות העוברות בתורשה כמו תלסמיה (מחלת דם), אנמיה חרמשית ו-G6PD (הפרעה גנטית שכיחה ביותר הנפוצה בעיקר בקרב יהודים ממוצא כורדי), אזורים בהם פחות מקובל להציע בדיקות גנטיות המגלות זוגות הנמצאים בסיכון.
הדוח אינו נוקט בעמדה כלשהי לגבי הפלות. אך הוא גילה גם כי תסמונת דאון נפוצה בערך פי שניים במדינות עניות, שבדרך כלל חסרות את הבדיקות להורים, בעוד מחצית מההריונות הפגועים במערב אירופה מופסקים בעקבות אבחון של ההורים.
בריאות הנשים לכל אם לעתיד יש סיכוי של כ-5% ללדת תינוק עם מום מולד רציני, מציינים עורכי המחקר, מה שנקרא 'background rate' (שיעור רקע). סיכון זה עשוי להעלות או לרדת, והוא תלוי בנסיבות: האם האם נוטלת חומצה פולית? תוספת תזונתית הנלחמת במומים עצביים מולדים? האם היא מחוסנת נגד אדמת? האם היא סובלת מסוכרת שאינה מטופלת או מחלות אחרות הפוגעות בהריון? האם היא ניזונה כראוי? האם המרווחים בין ההריונות מספיקים? אם האם בריאה בזמן ההתעברות, הרי שהדבר מוריד את הסיכון למומים מולדים.
בין המלצות הדוח: - שיפור הטיפול הרפואי לכל הנשים, עם התייחסות מיוחדת לתזונה בהריון.
- שיפור תכנון המשפחה וחינוך לגבי מומים מולדים. ביוהנסבורג למשל, סקרים הראו כי פחות מ-40% מהנשים האפריקניות יודעות מהי תסמונת דאון, ופחות נשים אף יודעות כי הסיכון שלהם עולה בהריון לאחר גיל 35.
- טיפול הולם בתינוקות הסובלים ממומים מולדים. בדרום אמריקה לדוגמא, 55% מהתינוקות הסובלים מתסמונת דאון מתים לפני שנתם הראשונה. שיעור ההשרדות הממוצע בארצות הברית הוא גיל 51, לעומת גיל 3 בשנות השישים, זאת הודות לשיפור הטיפולים. "טיפול הוא מוחלט", כתבו החוקרים, "מניעה היא אידיאלית".
והמניעה אינה יקרה: עלות דגנים מועשרים בחומצה פולית אינה יקרה עבור אדם לשנה.
בשנת 2000, צ'ילה הוסיפה חומצה פולית לקמח הלבן והביאה בכך לירידה של 40% במומים העצביים המולדים. ארצות הברית, עם רמות נמוכות יותר של העשרת המוצרים, הביאה לירידה של שליש.
גם בדיקות גנטיות יכולות להיות באופן יחסי לא יקרות. הדוח מציין את אירן, שהתמודדה עם עליות מרקיעות שחקים בטיפול בתלסמיה, ובשנת 1997 החלה להציע לזוגות בדיקת גנטית בעלות של 5 דולר לפני הנישואים. חלקם נפרדו במקרה ושניהם נשאו את הגן הגורם למחלה, אך היתה בידם האפשרות לבחור בבדיקה של העובר במקרה שבחרו להכנס להריון. עד שנת 2001, יותר מ-2.7 מיליון זוגות עתידיים עברו סריקה, 10,298 זוגות בסיכון זוהו וקיבלו ייעוץ ומספר הלידות עם תלסמיה ירד ל-30% מהשיעור המצופה.
