הסנגוריה הציבורית מבקשת להשאיר את הלכת קינזי על כנה, ולדחות את בקשת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שביקש לבטלה. עם זאת, מציעה הסנגוריה פתרונות למצבים חריגים בלבד, שיתנו מענה ויאפשרו מסירת עדות של שותף-לעבירה קודם שהעיד במשפטו שלו.
קביעת ביהמ"ש העליון משנת 1976, עומדת במרכזו של ערעור, שהוגש על-ידי פרקליטות המדינה לביהמ"ש העליון. הלכת קינזי קובעת ששותף לעבירה לא יעיד כנגד שותפיו קודם שהסתיים משפטו שלו.
בעקבות הלכה זו, עבריין שביצע פשע יחד עם אחרים אינו יכול להעיד נגדם (גם לא בעבירות אחרות שביצעו) עד שמסתיים הדיון המשפטי כנגדו, וזאת משום שיש חשש כי העד מטעם התביעה עלול להפחית בעדותו את חלקו בעבירה, ולצפות כי יומתק עונשו במשפט שתלוי נגדו, תמורת עדותו כנגד שותפו לעבירה.
עתירת המדינה באה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שמנע את עדותו של העבריין ירון סנקר, בין היתר בפרשת הירצחה של הנערה שקד שלחוב במלחמות עבריינים באשקלון. בית המשפט בבאר שבע קבע כי הלכת קינזי מתקיימת במקרה דנן וכי סנקר, שהיה שותפם של הנאשמים בפרשה בעבירות אחרות - לא יוכל להעיד נגדם עד שיסתיים משפטו.
בתאריך 9.12.05 החליטה השופטת דורית ביניש על צירופה של הסנגוריה הציבורית כמשיבה לעתירה, וקצבה לסנגוריה הציבורית 21 ימים על-מנת להציג את טיעוניה.
הסנגוריה הציבורית - אין מקום לבטל את הלכת קינזי בתשובתה לעתירת המדינה מדגישה הסנגוריה הציבורית (באמצעות עו"ד עמי קובו ועו"ד טל ענר) כי טענתה המרכזית של פרקליטות המדינה, בגינה הוגשה עתירה זו, הינה בעצם פגיעתה בדיני המעצרים ובהתמשכות ההליכים, ולא משום שההלכה אינה ראויה מהותית ואינה מסייעת לחקר האמת.
הקושי המרכזי הטמון בהלכת קינזי, גם לדעת פרקליטות המדינה, טמון בעומס המוטל על מערכת המשפט, התמשכות ההליכים וכתוצאה מכך הכבדה על עבודת התביעה והחשש שעבריינים ישוחררו ממעצרם בשל התמשכות משפטם. לטענת הסנגוריה הציבורית אין מקום לפגיעה, ולו הקלה ביותר בזכויותיהם של נאשמים בשל בעיה טכנית של משאבים.
הסייג שהכניסה הלכת קינזי למשפט הישראלי הינו כלל זהירות שגזרה על עצמה הרשות השופטת, ובבסיסה עומדת ההנחה הבסיסית כי קיים חשש מפני הרשעות שווא, שיתבססו על עדות שותף אשר משפטו מתנהל במקביל. ניתן לאיין חשש זה על-ידי כלל פשוט מאוד - דחיית עדותו של השותף, כפי שנקבע בהלכת קינזי.
קיימים מספר רציונלים העומדים ביסודה של הלכת קינזי, לדעת הסנגוריה הציבורית. ראשית, קיים חשש שהעד-השותף יעוות את האמת למען טובתו שלו, אם באמצעות קבלת טובת הנאה ואם באמצעות שיפור מצבו על-ידי הקטנת חלקו בפשע והעצמת החלק של שותפו. בנוסף, מציינת הסנגוריה הציבורית, קיים חשש לפגיעה בהגנת הנאשם ובחקירה הנגדית, חשש הנובע בעיקר מזכותו של הנאשם להימנע מהפללה עצמית.
הסנגוריה הציבורית מציעה לבית המשפט העליון לדחות את עתירת המדינה לביטול הלכת קינזי, בעיקר משום שמדובר בהלכה חשובה, אשר השתרשה במשפט הישראלי כחלק מהזכות החוקתית למשפט הוגן והיא מהווה את אחת הערובות למניעת עיוותי דין.
היא אף מציעה פתרון למצבים חריגים, בכך שבכל מקרה ומקרה תבוצע בדיקה פרטנית של הרציונלים העומדים בבסיס הלכת קינזי, בדיקה שתבוצע על-ידי בית המשפט. ורק במידה והרציונלים לא מתקיימים במקרה הפרטני, יוכל בית המשפט לשמוע את עדות השותף לפני סיום משפטו.