"הרשות הפלשתינית היא ממשל אויב, ממשל שרוצה להשמיד את המדינה ולא מוכן להכיר במדינת ישראל", כך אמר שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין.
חשין אמר את הדברים בדיון האחרון שקיים הבוקר בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, בעניין העתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות.
לדבריו, "נכון שהעם הפלשתיני אינו עם עוין, אבל כשמדינת ישראל רוצה להגן על עצמה מפני פיגועים, מפני נפש אחת שתיפגע, האם זו לא סיבה מספיקה לאסור כניסתם? מדוע שבזמן מלחמה ניקח סיכונים? האם אנגליה ואמריקה לקחו סיכונים כלפי גרמניה שביקשה להשמידן במלחמת העולם השנייה? איש לא מונע מהם את הזכות להקים משפחה, אבל שיגורו בג'נין במקום באום אל-פחם. הרומנטיקה נוגעת ללב, אך כאן מדובר על חיים ומוות, והזכות לחיים גוברת". חשין אף נזף בעותרים, ואמר כי "צריך לשמוע את ההצהרות של החמאס יום יום. העם הפלשתיני בחר בחמאס".
בתגובה לדבריו של חשין, טען בא כוחם של העותרים, כי הרשות אינה אוייב וכי אך אתמול הוקם שם בית משפט לחוקה. למשמע דבריו פרצו שופטי ביהמ"ש בצחוק.
נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק הציע בדיון לבחון חלופות אשר יפגעו פחות בזכויות האדם, כגון האפשרות לתת למשפחות מאוחדות תעודת זהות ייחודית ובה יצוין כי הם אינם אזרחי ישראל ככל אזרח אחר, אך תתאפשר להם כניסה חופשית למדינה.
מהו חוק האזרחות? "חוק האזרחות" הינו "הוראת שעה", חוק זמני המוארך מעת לעת, מאז שנת 2003. בפעם האחרונה שבה הוארך, ביולי 2005, התקבל החוק בכנסת ברוב של 59 תומכים, 12 מתנגדים וללא נמנעים.
"איחוד משפחות" הוא הסעיף שעל-פיו מעניקה המדינה היתרי שהייה ואף מעמד תושבות לתושבים זרים אשר נישאו כחוק לאזרחים ישראלים, ומבקשים להתגורר עמם בשטחי ישראל.
תהליך איחוד המשפחות מוביל בסיומו להענקת אזרחות ישראלית לבני הזוג ולילדיהם. כשמדובר בפלשתינים תושבי השטחים, מדיר סעיף איחוד המשפחות שינה מעיניהם של אנשי זרועות הביטחון ושל אלה החוששים מהיטמעותם של תושבי השטחים במדינה, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הדמוגרפי.
בקרב הציבור הערבי, בארגוני זכויות האדם ובאקדמיה נמתחה ביקורת רבה על החקיקה המפלה, ונטען כי המניעים לה הם דמוגרפיים בעיקרם, ולא ביטחוניים. גם משפטנים רבים מתחו ביקורת וטענו, כי מדובר בחוק "לא מידתי", שלא יעמוד במבחן בג"צ. למרבה הפתעתם, סירב עד היום בג"צ לתת פסק דין בנושא, כיוון שמדובר בהוראת שעה, שתוקפה אמור לפוג.
הכנסת, כאמור, לא נתנה לפי שעה לחקיקה לפוג והאריכה את תוקפה. בחוק המתוקן, שעבר ביולי האחרון, קבעו משרדי המשפטים והפנים ושירות הביטחון הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, נוסח חדש, המאפשר כניסה "מתונה" של מבקשי מעמד בישראל במסגרת החוק, תוך כמה הגבלות - בעיקר מגבלות של גיל.
מהאגודה לזכויות האזרח ומארגון עדאלה נמסר בעקבות הדיון היום, כי עניינן של העתירות אינו בזכות להגירה, וגם לא בזכותם של תושבי השטחים להגר לישראל.לדבריהם גם הנשיא ברק הכיר בזכותם של אזרחים ישראלים לחיי משפחה עם בני זוגם, והשאלה היא האם החוק הזה מוצא את האיזון הראוי בין זכות זו לבין זכותם של אזרחי ישראל לביטחון.
בהתייחסם לטענת המדינה כי התיקון לחוק הקל במידת מה את המצב שהיה קיים קודם לתיקון , טענו נציגי העותרים כי ה"תיקון" לחוק, שהתקבל בקיץ האחרון, אינו מאפשר קבלת מעמד בישראל, אלא רק קבלה של היתרי שהיה זמניים, וגם זאת רק במקצת המקרים, כך שאין הקלה של ממש בתיקון החוק.
לטענת נציגי הארגונים, הסעד האפשרי היחיד יכול להינתן על-ידי בג"צ, כאשר זה יורה על ביטולו של חוק האזרחות והכניסה לישראל.