יום חג בשטחי הרשות הפלשתינית. 132 חברי הפרלמנט הושבעו, בהם 74 חברי פרלמנט מטעם המפלגה המנצחת - החמאס. יו"ר הרשות, אבו מאזן, הכריז כי החמאס תרכיב את הממשלה הבאה. הוא הודיע כי חובה על כולם לכבד את ההסכמים שנחתמו עם ישראל. אבו מאזן ביקש שלא להעניש את העם הפלשתיני על שבחר בחמאס. במקביל פנה לארה"ב לפעול לחידוש אמו"מ עם ישראל. "יש פרטנר למו"מ", הכריז. זמן קצר לאחר מכן דחה החמאס את קריאתו של אבו מאזן, ואמר שלא ינהל מו"מ עם ישראל. לאחר ישיבת הפרלמנט נפתחה ישיבת המועצה המחוקקת הפלשתינית. לכהונת יושב-ראש הפרלמנט נבחר עזיז דוויק, וזאת ברוב של 70 צירי פרלמנט, מתוך 132. דוויק הכריז, כי כל ההסכמים עם ישראל ייבחנו ורק לאחר מכן יוחלט על דרכה של הממשלה החדשה.
ישיבת הפרלמנט נפתחה ברמאללה ב-11:20 לערך. היא שודרה בוידיאו קונפרנס מעזה - ברמאללה, בבניין המוקאטעה, ובעזה, במרכז רשיד א-שווא. אותה עת הפגינו מאות מאנשי הביטחון הלאומי מול בניין הפרלמנט בעזה, עם פתיחת הישיבה, בדרישה למשכורות. סדר הדברים בישיבה: דברי ראוחי פתוח,
דברי סלים א-זענון, ולאחר מכן דברי אבו מאזן. על בימת הכבוד, ליד הפודיום, ישבו ארבעה: ראוחי פתוח, אבו מאזן, אבו עלא (ראש הממשלה היוצא), וסלים א-זענון, יו"ר המועצה הלאומית הפלשתינית (המל"פ).
ראוחי פתוח: מתנגדים לכל האיומים בפתח הישיבה הוקראו שמות חברי הפרלמנט החדשים. יושב-ראש הפרלמנט היוצא, ראוחי פתוח, ניהל את המושב. סורת אל-פאתחה, איש דת פלשתיני, הקריא פסוקים מן הקוראן - הפרק הראשון בקוראן, ההימנון הפלשתיני. כל המשתתפים עמדו.
בנאומו שנמשך מס' דקות אמר פתוח, כי זה יום ניצחון - בצל הצער הפלשתיני נמשך. הוא שיבח את תהליך הבחירות. אנחנו "מתנגדים לכל הצעדים והאיומים הישראלים שרוצים להעניש את העם הישראלי על הבחירה הדמוקרטית שלו", אמר. הוא איחל הצלחה לחברים החדשים. כשהציג את הדובר אחריו, סלים א-זענון, הוסיף פתוח: הפכתם באופן אוטומטי לחברי המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) שהוא נציג העם הפלשתיני בפנים ובפזורה [המשמעות: הם חברים באש"ף, וזה גם נכון על-פי החוק הפלשתיני, אם כי יש אי-בהירות בנושא; המל"פ - הפרלמנט של אש"ף, כולל למעלה מ-700 איש בתוכם אנשי הפרלמנט הפלשתיני בשטחים).
"מתקפת שלום פלשתינית" אבו מאזן, שנאם אחרי א-זענון, שיבח בנאומו את תהליך הבחירות. הוא בירך את העם הפלשתיני בפנים ובפזורה. הוא ביקש לפעול למען השגת שלום צודק, הקמת מדינה עצמאית ובירתה ירושלים, ופתרון שיבת הפליטים על-פי 194. למי שהיה ספק אמר אבו מאזן: "החמאס יקים את הממשלה הבאה".
אבו מאזן סקר את הישגי אש"ף והרשות הפלשתינית לאורך השנים, ובפרט את "מתקפת השלום הפלשתינית" שהביאה להכרה באש"ף ולהסכם אוסלו. הוא הדגיש, כי הרשות הפלשתינית הסכימה לאופוזיציה לגבי הסכם אוסלו, אך לא להטלת הדופי לגבי הלגיטימציה שלו. הוא הגן על ההסכם שהוא מהאדריכלים שלו. "הסכם אוסלו החל מציאות מדינית שיש להישאר מחוייבים לה", אמר. הוא ציין את ההישג הגדול: הכרה מצד ארה"ב בצורך להקים מדינה פלשתינית. אבו מאזן ביקש, כי לצד הביקורת, לא יישכח הדבר הזה.
אבו מאזן התייחס גם למותו של ערפאת, ואמר כי הרשות ממשיכה לבדוק את הסיבות למות ערפאת. המטרה, אמר, היא להגיע לחקר האמת. "לא נסגור את התיק, הוא יישאר פתוח עד שנגיע לאמת".
אבו מאזן הצהיר על המצע של הרשות הפלשתינית, שהוא עומד בראשה. יש לחזור לתהליך השלום על בסיס ההסכמים החתומים והלגיטימציה הבינלאומית, אמר, פירט את עיקרי המצב המדיני, ואף הצביע על העקרונות שהוא מבקש לקבוע:
- הממשלה והנשיאות מחוייבים למו"מ כאופציה מדינית, ובתהליך השלום עם ישראל. זו הזדמנות להשיג מטרותינו הלגיטימיות;
- מזהיר כי מדיניות ישראל תוביל להידרדרות, ולא ליציבות. קורא לארה"ב לפעול במרץ כדי להחזיר המצב למו"מ;
- לישראלים הפנה קריאה - הדרך לביטחון היא דרך שלום צודק, במו"מ, כשותפים שווים. המשך הכיבוש, ההתנחלויות, המחסומים והגדר, וכן המעצרים, מובילים להמשך הסכסוך ולשנאה. נחנך את בנינו לתרבות החיים ולא תרבות המוות. זו משמעות השלום. הוא הצהיר, כי בצד הפלשתיני - "יש פרטנר שמוכן לשבת למו"מ. צריך שלום ולא פתרון זמני. מדינה בגבולות זמניים היא אופציה שאנו מתנגדים לה";
- מבקש שניצחון החמאס לא יפורש כעונש על העם הפלשתיני ותירוץ לתוקפנות מצד ישראל;
- מצהיר כי הרפורמה ברשות לא תיפסק;
- מחייב נשק אחד לגיטימי, ובכך רומז על ההכרח לפרק את ארגוני הטרור מנשקם;
- בניסיון להרגיע את הנוצרים, אמר כי על הרשות ועל הממשלה שתוקם לוודא שלא ייפגעו זרים ולא מקומות המקודשים לנוצרים.
א-זענון: "ישראלים", לא "יהודים" קדם לאבו מאזן נאומו של א-זענון, שנמשך כ- 35 דקות. הוא פתח בציטוטים מתוך הסיפור המיתי-אגדתי בקוראן על המסע הלילי של הנביא מחמד ממכה לירושלים, על-גבי החיה האגדתית אל-בוראק, ועלייתו השמיימה לכאורה ממסגד אל-אקצה [בקוראן כתוב המסגד הרחוק היותר, כלומר אל-מסג'ד אל-אקצה, ואולם ידוע כי לא היה קיים אז המסגד). רוב הנאום עסק בעניינים תחיקתיים פורמליים.
במהלך נאומו השתמש א-זענון במונח "היהודים", ואז שינה דבריו ל"הישראלים" - "כדי שלא ימתחו עלי ביקורת". אבו מאזן ואבו עלא פרצו בצחוק, וגם באולם הורגשה אותה תכונה. הוא הסביר, שכשהוא נאם פעם בכווית אז הוא השתמש במונח יהודים, וערפאת אמר לו אל תגיד יהודים, אלא ישראלים. ו"אני הרי מציית לערפאת".
באולם פרצה לפתע מהומה, לאחר שא-זענון האשים את חסן ח'רישה כי "שיחק משחק הרסני במועצה המחוקקת היוצאת". [ח'רישה ערק משורות הפתח ועבר לחמאס לפני הבחירות]. בשלב זה התערב אבו עלא, והציע להסביר לחברי הפרלמנט את מעמדם לאחר שיושבעו. א-זענון הדגיש, כי אין להפריד בין הפרלמנט בפנים לפרלמנט בפזורה - המל"פ, ואין להסכים להפרדה ביניהם. הוא האשים את האירופים בניסיון למנוע מהמל"פ למלא את תפקידו. א-זענון נכנס לפרטי פרטים והנוכחים באולם איבדו סבלנות. ראוחי פתוח קם ובכך רמז לו לסיים. א-זענון ביקש עוד מס' דקות, ואמר כי אסור לפתח להתנער מהחמאס ולהגיד "אני באופוזיציה". א-זענון שיגר ברכות "לאלה שנמצאים בכלא האויב".כאן הוא זכה למחיאות כפיים מהאולם. בסופו של התהליך החל שלב ההשבעה: חברי הפרלמנט החדשים עמדו וחזרו אחרי שבועת האמונים שהקריא.
יום קודם, אגב, התכנסו חברי הסיעה של החמאס בביתו של אסמאעיל הנייה: שייח' עבד אל-פתאח דח'אן בן 77 - המבוגר ביותר בפרלמנט; הצעיר הוא מושיר אל-מסרי, דובר החמאס בן 28.