חברי הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין, עורכי הדין יראון פסטינגר ועמוס ון אמדן, פנו בדרישה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת המשפטים לעצור את תוכנית המפקח על הביטוח ולמנוע פגיעה של ממש בנפגעי תאונות הדרכים.
לדבריהם, המפקח על הביטוח מקיים דיונים אינטנסיביים בהצעה לקביעת פוליסת ביטוח חובה תקנית על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לדעתם מדובר בהצעה משונה, בלשון המעטה, שיותר מכל ניכר בה כי בעת גיבושה ניתנה השפעה לא ראויה לכוחן הלוביסטי של חברות הביטוח.
מהו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? בשנת 1975 חוקקה הכנסת את חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. תכליתו של החוק הייתה מתן סעד כספי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לאדם כתוצאה מתאונת דרכים. חשוב להדגיש כי בחוק אין למעשה נפקות משפטית לשאלת האשם, שכן ייתכן והאשם בתאונה ירבוץ על כתפיך - אך זכאותך לפיצויים בגין נזקי גוף לא תיפגע.
חוק הפיצויים קובע עוד, כי למעט מספר חריגים ספציפיים הקבועים בחוק, כל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לפיצוי על נזקיו הגופניים, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.
ההצעה החדשה - וההתנגדות לה במסגרת נוסח הפוליסה אשר נדון במשרד המפקח על הביטוח, קיים פרק העוסק בעניין "חובת הגילוי והפרתה". הפרק מתווה סנקציות דרקוניות ומשונות על מה שמוגדר כ"מתן תשובה שאינה מלאה וכנה מצד המבוטח" לשאלות חוקרי חברות הביטוח.
לטענת פסטינגר ו-ון אמדן, ההצעה שנדונה כיום על-ידי הממונה על הביטוח ממחזרת רעיונות ישנים אשר נדחו על-ידי הכנסת בין השנים 1993-1995 בדיונים ממצים שערכה בנושא זה ועדת מיוחדת של הכנסת בראשות חבר הכנסת דאז אלי גולדשמידט.
הממשלה והכנסת החליטו אז לדחות ההצעות לפגוע בציבור נפגעי תאונות הדרכים שמספרם מגיע לכ- 160,000 איש בשנה.
כחלק ממאבקם לשינוי החוק, טענו בתאגיד "אבנר" ובחברות הביטוח כבר לפני כעשור כי הן מפסידות ממון רב בשל הפעלת החוק במתכונתו הנוכחית. לאורך השנים התברר כי טענות חברות הביטוח ו"אבנר" על הפסדים שנגרמו לכאורה, עם הפעלת החוק התבררו כלא נכונות.
בשל הממצאים העובדתיים הללו דחתה גם הכנסת טענות אלו וחוקקה חוק מיוחד, חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת התשנ"ז - 1997), אשר ביטל את תאגיד "אבנר", והעביר את הפעלת החוק לחברות הביטוח באופן מלא על דרך של תחרות מבוקרת.
לטענת פסטינגר וון אמדן, כאשר הבינו חברות הביטוח כי נחסמה דרכן של לפגוע בזכויות הנפגעים באמצעות חוק של ממש, הן החלו לבצע מאחורי הקלעים מהלך בלתי חוקי לקצץ בזכויות הנפגעים באמצעות תקנות, אשר תטיל סנקציות בלתי חוקיות, העומדות הן בניגוד גמור לפקודות ביטוח רכב מנועי המחייבת כיסוי ביטוחי מלא על-פי הפוליסה, והן בניגוד לפסיקה ענפה של בית המשפט העליון אשר הרחיבה במשך השנים את הכיסוי על-פי החוק ומנעה התניה על היקף הכיסוי שעל פיו.
חיזוק לדבריהם מביאים צמד עורכי הדין מפסק דין של בית המשפט העליון אשר פורסם ב 8.2.06 (ע"א 1064/03, אליהו חב' לביטוח ואח' נ' פיאמנטה):
"אי השוויון האינהרנטי לקשר החוזי הביטוחי הוא העומד ביסוד תכליתו הצרכנית של החוק, תכלית של הגנה על ציבור המבוטחים מפני כוחו העודף - הכלכלי והמקצועי - של המבטח… התכלית הצרכנית של הגנה על ציבור המבוטחים היא המעצבת את מגמתו הכללית של החוק, מגמה של הרחבת החובות המוטלות של שכמו של המבטח וצמצום החובות המוטלות על המבוטח" פסטינגר וון אמדן מצפים כי דווקא מי שממונים על הסדרת שוק הביטוח, כמו המפקח על הביטוח, יהיו אמונים על עקרונות יסוד אלה ולא יביאו הצעה שמפרה ברגל גסה את מאזן הכוחות בין המבוטח למבטח לטובת המבטח, והמהווה מבחינת חברות הביטוח הגשמת שאיפות ארוכות שנים.
מטרתו המוצהרת של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לדעתם של עורכי הדין, היא פישוט מרבי של ההליכים המשפטיים לשם קבלת פיצוי על-פי החוק. כיוון שכך, הרי שההצעה המונחת על שולחנו של המפקח על הביטוח מנוגדת לרוח זו של החוק והיא "מבטיחה" את סיבוכה של ההתדיינות - ללא כל תועלת נראית לעין.
במכתבם קראו פסטינגר וון אמדן לממלא-מקום ראש הממשלה ושר האוצר אהוד אולמרט, וכן לשרת המשפטים ציפי לבני להתערב מיידית בעניין ולשים קץ למהלך זה בעודו באיבו.