"ראוי היה כי השר הנגבי ייטול אחריות אישית, ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר בשלב זה". כך נכתב בתגובת המדינה, ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לעתירה שהוגשה לבג"צ נגד המשך כהונתו של השר צחי הנגבי. היועץ מוסיף ומדגיש: "אין למנות את הנגבי לשר בממשלה החדשה שתוקם".
אחר-הצהריים (יום ג', 21.2.06) הגישה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה את תגובת המדינה ועמדת היועץ בשאלת המשך כהונתו של צחי הנגבי כשר במשלת ישראל, בעקבות ההחלטה להעמידו לדין בכפוף לשימוע.
בתחילת החודש החליט היועץ מזוז להגיש כתב אישום נגד השר (בלי תיק) ח"כ צחי הנגבי, בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בשנים 2001-2003, וכן בגין הגשת תצהיר כוזב ועדות כזב בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
בין היתר, נכתב בתשובה לעתירה שהוגשה לבג"צ על-ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, כי כהונתו של שר בממשלה נפסקת רק לאחר הרשעה בדין בעבירה שבית המשפט קבע כי יש עימה קלון. עם זאת, בהתאם להוראת סעיף 22 לחוק היסוד, כפי שפורש בפסיקה, יש בידי ראש הממשלה סמכות שבשיקול דעת להעביר שר מכהונתו, בין היתר, מקום שהשר נחשד בפלילים.
הם מוסיפים, כי בהסתמך על פסיקות קודמות של בג"צ עולה, כי עד היום הורה בית המשפט כי חלה על ראש הממשלה החובה להעברת שר מתפקידו רק בנסיבות בהן כבר נתקבלה החלטה סופית להגיש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה.
"אין ספק, כי אם תתקבל, לאחר שימוע, החלטה סופית על הגשת כתב האישום יהא על השר הנגבי להתפטר לאלתר מתפקידו, ואם לא יעשה כן, תהיה מוטלת חובה על ראש הממשלה להעבירו מכהונתו, מכח סמכותו", נכתב בתגובה.
הם הוסיפו וציינו, כי היועץ מזוז סבור גם, כי במכלול נסיבות דנן - לרבות דוח מבקר המדינה שקבע ממצאים חמורים ביותר בעניינו של השר הנגבי וההחלטה כאמור להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, בעבירות חמורות כאמור - ראוי היה כי השר הנגבי ייטול אחריות אישית, ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר בשלב זה".
עוד נכתב, כי "אנו מצויים כיום בממשלת מעבר, אשר ימיה ספורים, וחלות מגבלות על הפעלת סמכויותיה - סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי אינה מוטלת בשלב זה חובה על ממלא-מקום ראש הממשלה להעביר את השר הנגבי מתפקידו. יחד עם זאת, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי עם כינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות תשתנה נקודת האיזון האמורה".
"עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי לאחר הבחירות, וככל שהעניין יהיה רלוונטי, אין למנות את הנגבי לשר בממשלה החדשה שתוקם אף אם טרם תתקבל החלטה סופית בדבר הגשת כתב האישום כנגדו, וזאת עד לקבלת החלטה סופית בעניינו וכפוף לתוכנה", נכתב.
בתגובה מסבירים אנשי הפרקליטות, כי עמדת היועץ המשפטי בנושא מתבססת הן על השינוי במעמד הממשלה לאחר הבחירות, והן על התפיסה לפיה בהיבט של הפגיעה באימון הציבור, כמו גם הפגיעה הנגרמת לפרט, אין דין מינוי אדם לשר לאחר שנתקבלה לגביו החלטה על העמדה לדין בעבירות חמורות, אף כי לא החלטה סופית, כדין העברתו מתפקידו. "מינוי מחדש בנסיבות אלה עולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, כדי אי-סבירות קיצונית".