שריטות שטחיות הן תופעה מוכרת ושכיחה, במיוחד אצל ילדים בגיל הרך. הילדים משחקים, קופצים ומשתוללים וכתוצאה מכך נגרמות השריטות, לרוב על הידיים, המרפקים והברכיים.
ד"ר יורם הרט, מומחה ברפואת עור, מסביר מהי בכלל שריטה שטחית, כיצד מטפלים בה ומתי מומלץ לפנות לרופא.
מהי שריטה שטחית? שריטה שטחית מוגדרת כפגיעה חלקית בשכבות העור, ללא חדירה מתחת לעור.
כיצד מטפלים בשריטות? - בשלב הראשון, יש לשטוף ולהסיר את כל הלכלוך מהפצע. השיטה הטובה ביותר היא שטיפת האזור הפגוע מתחת לברז מים פושרים, בתוספת מעט סבון נוזלי. כמו-כן, ניתן להוסיף גם מעט מי חמצן בריכוז של 3%;
- רוב השריטות יתכסו במהירות בגלד שמהווה למעשה תחבושת טבעית. במידה ורוצים לחטא את הפצע, עדיף להשתמש בתרסיס המכיל חומר מחטא, מאחר וחומרים אלו אינם צורבים, אינם צובעים את העור בצבע חום ואינם עלולים לגרום לאלרגיות כמו תכשירים המכילים יוד;
- לאחר השטיפה והחיטוי ניתן לחבוש בפלסטר מרופד. יש לזכור להחליף את החבישה במידה והיא הופכת רטובה;
- מומלץ לחזור על השטיפה העדינה ולהחליף את הפלסטר - פעם ביום - עד שנוצר גלד יבש;
- משחות שומניות המכילות חומרים אנטיספטיים או אנטיביוטיים יכולות להועיל לריפוי תקין של הפצעים. מניעת זיהום נוסף מספקות סביבה מיטבית לריפוי הפצע ומניעת ההדבקה של החבישה לעור;
- בדקות הראשונות, על-מנת להקל על הכאב, ניתן לשים על הפצע שקית ניילון מלאה בקוביות קרח כשהיא עטופה במגבת. במידה והכאב ממשיך יותר משעה ניתן להוסיף אקמול;
- שריטות שטחיות של חלק משכבות העור אינן מחייבות באופן עקרוני זריקת טטנוס. במידה והזריקה עמוקה יותר כדאי לוודא שהחיסון עדיין בתוקף, ולקבל זריקת דחף במידה ויש צורך
לדברי ד"ר הרט, חתיכת עור קטנה קרועה שעדיין מחוברת בקצה לעור בריא יכולה להישאר ולהוות תחבושת טבעית. אודם קל מסביב לשריטה הוא טבעי ומהווה חלק מהריפוי.
מתי מומלץ לפנות לרופא - התפתחות של חום או הופעת מוגלה בפצע;
- אדמומיות סביב הפצע שממשיך יותר מיומיים-שלושה;
- נפיחות גדולה מתחת לשריטה וחשש לשבר או סדק בעצם;
- חדירה של לכלוך רב לפצע שלא ניתן להסיר בשטיפה רגילה. במקרה כזה הרופא יוכל בעזרת זריקת הרדמה מקומית לבצע ניקוי יסודי יותר של השריטה ולמנוע הישארות של גופים זרים בעומק העור.
