מועמד מפלגת העבודה לכנסת, יורם מרציאנו, (מקום 18) שיגר הערב (ה', 9.3.06) לעיתון הארץ מכתב ובו דרישה לפיצוי כספי ופרסום הודעת התנצלות על פרסומים של כתב העיתון, אמיר זוהר, אותם מגדיר מרציאנו כ"עלילת דם ורצח בדיבה, מהחמורים ביותר שפורסמו אי פעם בעיתון עברי, מאז ומעולם".
בכתבה שפורסמה היום בעיתון הארץ נכתב בין היתר: "יורם מרציאנו, המועמד מספר 18 ברשימת העבודה לכנסת, הוא חבר ילדות של העבריין יצחק אברג'יל. יחד עם חבר אחר שלו, ברוך ידיד, שהורשע באחרונה בפרשת דוד אפל ומושב גינתון, ניסה נציג השכונות מרציאנו לרכוש שלד של חברה בורסאית. המשטרה חוקרת מי רוקן את החברה הזאת מכספיה, וחושדת שארגוני פשיעה מעורבים בעניין; אברג'יל ששמו הוזכר בהקשר זה, מכחיש כל קשר. אביו של בעל החברה, אהרון לילוף, נעצר בשנה שעברה וגופתו נמצאה כשבועיים לאחר ששוחרר ממעצר".
עוד נטען בכתבה כי בחקירה של הרשות לניירות ערך והיחידה הארצית לחקירות שוטרים הוזכרו שמותיהם של מרציאנו ובני משפחת אברג'יל בחשד להשתלטות על חברות בורסאיות.
בקטע נוסף מהכתבה נטען כי "מאז נובמבר מבקשת חברת מירון השקעות לרכוש את השלד הבורסאי של פניאל. לכאורה, פעילות בורסאית שגרתית; אבל איכשהוא השתרבב לכאן שמו של מרציאנו. לפי דיווחי חברת פניאל לבורסה, בעל השליטה במירון השקעות הוא יורם מרציאנו, מי שנבחר כנציג שכונות המצוקה לרשימת העבודה לכנסת. אומנם לפי רשם החברות, מאז שמירון השקעות נרשמה בינואר השליטה בה היא כבר של שמואל ידיד. אבל המושך בחוטים בכל העסקה הוא אביו, איש העסקים ברוך ידיד - חברו הטוב של מרציאנו מלוד, והמאכער שהורשע על שירותי התיווך שלו בעסקת הקרקעות בין דוד אפל לבין מזכירות הישוב גינתון".
במכתב, שהעביר פרקליטו של מרציאנו עו"ד אלדד יניב, בעקבות פרסום הכתבה לעיתון הארץ, נטען כי הדברים הינם "לא יותר מעירוב ושרבוב נלוז של טענות שקריות, צוותא חדא עם בדלי פרטים תמימים לחלוטין; והכל, על-מנת ליצור מרקם ונרטיב לסיפור דמיוני ופוגעני שאין ולא היה לו אח ורע מעולם".
לטענת יניב, מהכתבה עולה במפורש ובמשתמע, כי מרציאנו הינו "עבריין מועד אשר שולט או לכל הפחות נשלט על-ידי ארגון הפשע מס' 1 בישראל... דומה, כי די בקריאת הכתבה, וכותרותיה, כדי להתרשם מכל מילה ומכל שורה, עד לאן מוכנים היו העיתון והכתב להרחיק לכת כדי לפגוע בשולחי, בכוונה לפגוע".
עוד טוען יניב כי מרציאנו הציע מיוזמתו להיבדק במכונת אמת על-מנת לאשר את גרסתו לטענות שהועלו נגדו בכתבה אלא שהעיתון סירב לכך.
ציטוט שיחה שהתנהלה בין מרציאנו לעורך העיתון, דוד לנדאו, מגלה כי לנדאו דווקא לא מייחס לדברים חומרה יתירה:
מרציאנו: השאלה מה יש בכתבה? מה יש? דיויד תרגיע אותי.... העורך: אין שום דבר.... מרציאנו: מה? העורך: אין שום דבר שמוציא אותך משיוויון המשקל ואין שום מילה על תביעה ואין שום מילה על מטה ההסברה... יש מה שאתה יודע ויש הרבה תגובות שלך ושל החבר שלך ידיד, איך קוראים לו בקשר לחברות האלה שכל הכסף נלקח מהם, זה בעיקר סביב הדברים האלו. מרציאנו: ומה הקשר שלי לחברות האלה אבל....? העורך: הוא אומר מה ששניכם אומרים שרצית אבל ירדת מזה מיד, שנבחרת ברשימה... ושניכם אומרים את זה... קודם אתה אומר את זה.... אחר כך אתה מעלה אותו בטלפון והוא אומר אותו דבר, ואחר כך חוזרים אליך אותו דבר... ושניכם אומרים את זה.... שהייתה לכם מחשבה אבל היא לא התקדמה בגלל שממילא היית צריך לעזוב. אני אומר לך אין שם... אין שם משהו מעבר לזה... מרציאנו: אין שם משהו מעבר?... מה אתה מציע לי לעשות בכל זאת? העורך: אתה אל תעשה שום דבר... אחרי שזה יצא תגיד שזה חרא וזה וזה שום דבר... ואולי היית בלחץ כמה ימים, אבל אין... אני אומר לך אם היה.... אני לא הייתי מדבר איתך ככה אם היו כותבים דברים חמורים... אין. מרציאנו: הבנתי. העורך: אתה לא מאמין אבל לי אני קראתי את זה..... מרציאנו: אני רוצה להאמין אבל מתקשרים אליי הולכים לעשות מזה סיפור ואתה מבין כל ההתעסקות שלי.... העורך: אף אחד לא יכול לעשות מזה שום דבר כי אין ממה לעשות. מרציאנו: אין אין אין... אתה לא מאמין לי....זה לא נעים אומרים הפוליטיקאי יש לו עסקים מפוקפקים..... העורך: אבל על כל דבר יש את התשובה שלך, אתה אומר הוא למד בבית ספר עם האחות שלי, אין כלום. OK... אין אין. העורך: אם היה לא היו מדברים ככה... כי אז הייתי חושב שאולי אני לא יודע מה יקרה אבל אין אין.... מרציאנו: הבנתי. העורך: אתה תראה מחר ותגיד... נכון צדקת, לא נעים אבל לא נורא... מרציאנו: איך אתה ממזער נזקים. העורך: אתה לא תצטרך... זה ממוזער, זה זעיר עכשיו לא צריך למזער... מזה.." לדברי מרציאנו הוא "סומן כמטרת חיסול" על-ידי הארץ, אשר פרסם "כתבה אומללה, חסרת שחר, שכל כולה דברי לשון הרע" אשר תלווה אותו "עד לשארית חייו, ויהי מה".
בסיום המכתב דורש מרציאנו מהארץ לפרסם בעיתון של מחר (10.3.06), בעמוד הראשון, התנצלות והכחשה של הדברים שפורסמו בכתבה אשר לאחריה ידרוש מהעיתון פיצוי כספי.
לדברי מרציאנו, במידה ולא תפורסם הכתבה, הוא יגיש תביעת לשון הרע כנגד העיתון כבר ביום ראשון הקרוב.
