בחפירות הצלה שעורכת רשות העתיקות בכפר כנא נחשפים שרידי ישוב שהתקיים בזמן הממלכה המאוחדת של שלמה המלך ובזמן ממלכת ישראל (לאחר הפילוג בין ישראל ויהודה, מהמאות העשירית-תשיעית לפנה"ס).
במהלך החפירות נחשפו קטע של חומת העיר ושרידי מבנים. מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ירדנה אלכסנדר, מסרה כי במקום נמצאו עדויות לכך שהמקום נחרב במהלך המאה התשיעית לפנה"ס, ככל הנראה על-ידי אויב.
בנוסף נתגלו באתר כלי חרס, כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים, חרפושית בעלת דגם איש מוקף שני תנינים וחותמת חרס בעלת דמות אריה.
לאחר החורבן ננטש שטח החפירה עד ליישובו מחדש, בתוך ההריסות, על-ידי מתיישבים בתקופה הרומית הקדומה (המאה הראשונה לספירה). זהות תושבים אלו כיהודי הגליל ידועה כבר מחפירות קודמות שנערכו באתר וממידע היסטורי אשר זיהה את האתר כישוב "כנא של הגליל" - הידוע מהברית החדשה.
בבנייה המחודשת נעשה שימוש חוזר בחלק מהקירות שנחרבו והונחו רצפות חדשות. המתיישבים היהודיים בנו על חורבות הישוב הקדום בורות בצורת "איגלו", כשהסלע משמש כרצפה והדפנות בנויות. באחת המנהרות נתגלה בור חצוב בתוך הסלע ובבור נחשפו 11 קנקני אגירה שלמים האופייניים למחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה.
אלכסנדר ציינה, כי "הבורות מחוברות אחד לשנייה על-ידי מנהרות קצרות ונראה כי הן שימשו כ"מחבואות" - מחבוא תת-קרקעי ביתי- שנבנו לקראת המרד הגדול כנגד הרומאים בשנת 66 לספירה".
