כבר לא חסינים: נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימ.), טובה שטרסברג-כהן, הגישה (יום ד', 21.03.06) את הדוח השנתי השני של הנציבות, לשרת המשפטים, ציפי לבני ולנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק. מהדוח עולה כי במהלך 2005 התקבלו בנציבות 1,114 תלונות נגד שופטים; 222 מהתלונות שהוגשו - נמצאו מוצדקות.
הסיבות לתלונות היו רבות ומגוונות: "התנהגות והתבטאות בלתי-ראויות באולם הדיונים, יצירת אוירה של לחץ או כפיה לקראת הסדר פשרה, התבטאות בלתי-ראויה במסגרת פסק דין". לצד אלה, הרבו התלונות לעסוק ב"התמשכות ההליכים" ובעיכוב מתן ההחלטות. הדוח מעלה כי שיעור התלונות המוצדקות בקטגוריה זו הוא "הגבוה ביותר מבין כל התלונות שבוררו".
"הטיפול הנמרץ של הנציבות בתלונות אלה", כותבת השופטת, "הביא לירידה משמעותית במשך זמן ההמתנה לפסק דין". לדבריה, הרוב הגדול של פסקי הדין המושהים, ניתנו על-ידי השופטים סמוך לפניית הנציבות אליהם.
ובמקום הראשון : בית הדין הרבני מחברי הדוח מציינים, כי "בשנת 2005 ניכרה עליה בשיעור התלונות המוצדקות כנגד שופטים". שיעורן של התלונות המוצדקות בקרב כלל התלונות שניתנה בהן החלטה בשנת 2005, עומד על 20%, לעומת 15% בשנת 2004. הנתונים מלמדים על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על בתי משפט השלום. בעוד שבשנת 2004 עמד שיעור התלונות המוצדקות על בתי משפט השלום בקרב כלל התלונות המוצדקות על 45%, ירד שיעורן בשנת 2005 ל- 30%.
מאידך, ניכרת עליה משמעותית בשיעור התלונות המוצדקות על בית הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה: בשנת 2004 נמצאו 20 תלונות מוצדקות על בית הדין הרבני, שהן 15% מכלל התלונות המוצדקות. בשנת 2005 - נמצאו 60 תלונות מוצדקות על בית הדין הרבני, ששיעורן בקרב כלל התלונות המוצדקות עומד על 27%.
ביום אחד: 3,800 דיונים - נדחים התחקות הנציבות אחר שורש הבעיה העלתה, כי חלק ניכר מן ה"סחבת" נובע מדחיית מועדי דיונים בצורה בלתי מבוקרת. "בדרך כלל", כותבים המחברים, "כאשר הדיון נדחה, לרוב אין יומנו של בית המשפט פנוי לקביעה במועד קרוב והדחייה היא לתקופה ארוכה".
מנתונים שהובאו בפני הנציבות על-ידי מנהל בתי המשפט עולה, כי בממוצע, נדחים מדי יום 7 דיונים אצל כל שופט, שהם 3,800 דיונים ליום בכלל בתי המשפט, למעט בית המשפט העליון.
מספר בקשות בירור הוגשו על-ידי שרת המשפטים בנוגע לשופטים שהצטברו אצלם תיקים רבים למתן פסק דין. באחד המקרים הוגשה תלונה על שופטת בשל עיכוב במתן 20 פסקי דין. על אותה שופטת הוגשו גם תלונות פרטניות על עיכובים, אשר בוררו בשנת 2004. במהלך בירורן של אותן תלונות פרטניות, התבקשה השופטת לדווח על כל התיקים בהם מתעכב מתן פסק הדין.
הסנקציות: הערות, שיחות ונזיפה הסנקציות, טוענים מחברי הדוח, "ננקטו גם הפעם בהתאם לחומרת המעשה או המחדל המיוחס". במסגרת זו, ניתנו הערות בתיקם האישי של השופטים, ונמשך המעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו. גם ניהול שיחות עם שופטים ונשיאים לשם ליבון הליקויים שהתגלו, היו במסגרת סל הסנקציות השנתי. בין העונשים החמורים: המלצה על נזיפה, המלצה על העמדה לדין משמעתי והמלצה על העברה למקום כהונה אחר.
דוח 2005 מעלה, כי השנה לא ניתנה המלצה לסיום כהונתו של שופט כלשהו. המלצה כזאת ניתנה בסוף שנת 2004 לגבי קאדי של בית הדין השרעי, שהודיע על פרישתו ערב התכנסות הוועדה בעניינו, בתחילת שנת 2005. מחברי הדוח חושפים כי במהלך בירור תלונות נגד שופטים, הודיעו שלושה שופטים על פרישה מרצון, בטרם גיבוש המלצה בעניינם על-ידי הנציבות. הנציבות המליצה השנה על העברת שופט ממקום כהונה אחד למקום כהונה אחר, כדרך להתמודד עם ליקויים בהתנהגותו והתנהלותו.
בשני מקרים שונים ניתנו על-ידי הנציבות החלטות בהן הומלץ על העמדת שני דייני בית הדין הרבני לדין משמעתי. בנוסף לכל אלה, ניתנו על-ידי הנציבות חוות דעת ובהן הנחיות בנושאים שונים שעלו מן הטיפול בתלונות. כן ניתנו הרצאות לשם הפצת דבר הנציבות, סמכויותיה, תכליתה ומדיניותה ולשם קיומו של ערוץ תקשורת המאפשר ליבון כללי אתיקה שיפוטית ותורת ניהול משפט.