על אף שרוב האמהות מעמידות את צרכי הילד במרכז שיקוליהן, הרי שחוסר ידע ותפיסות שגויות מביאים לעיתים לקבלת החלטה שאינה תואמת את צרכיו. כך עולה (יום א', 26.3.06) ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
את המחקר ערכה ענת בן-נון, שחקרה במסגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה את השיקולים, העמדות, הידע ומקורות המידע המנחים אמהות בישראל בבחירת סידור טיפולי לתינוקן. במחקר שנערך בהנחיית פרופ' אבי שגיא-שוורץ וד"ר נינה קורן-קריא, השתתפו 810 אימהות לתינוקות כבני 6 חודשים
לדברי בן-נון, "הורים בישראל רוצים עבור ילדם את הטוב ביותר, אך לפעמים אילוצים, חוסר ידע וכלים בלתי מספיקים, מביאים לקבלת החלטה שאינה תואמת באופן אופטימלי את צרכי הילד".
בן-נור הוסיפה, כי "שיקולים הקשורים בצרכי הילד הופיעו בשכיחות גבוהה גם בקרב אמהות שבחרו בסידור של מעון או משפחתון, למרות שמחקרים מצאו כי מעונות יום ומשפחתונים בישראל אינם עומדים בדרך כלל בסטנדרטים בסיסיים של איכות טיפולית ואינם מצליחים לתת מענה הולם לצרכיהם הרגשיים-חברתיים והשכליים של תינוקות".
מנתוני המחקר עולה, כי חלק גדול מההורים בישראל הבוחרים בסידור קבוצתי מחזיקים בידע חלקי בלבד אודות המתרחש במסגרות אלה, בעיקר בהתייחס לפן הרגשי של הטיפול. "רק 4% מהאמהות שבחרו לרשום את ילדן למעונות יום קיבלו את המידע שלהן לגבי המעונות מגורמים מקצועיים", אמרה והסבירה, כי הממצאים מעלים שרוב הציבור אינו נחשף לידע המחקרי הרב הקיים בתחום לגבי צרכיהם של תינוקות, הערכת איכות טיפולית (מה צריך לבדוק ואיך בודקים זאת) והתנאים הקיימים במסגרות קבוצתיות בארץ.
לדבריה, רוב האמהות שבחרו בסידור קבוצתי ציינו שבחירה זו נבעה, בין היתר, מתוך אמונה שהילד זקוק לחברת בני גילו, זאת למרות שמבחינה התפתחותית צורך זה משני לצרכיו האחרים של הילד עד גיל שנתיים לערך. כמו-כן, התברר כי אמהות העדיפו טיפול קבוצתי מתוך ההנחה שהן עצמן אינן מסוגלות לספק את צרכיו הקוגניטיביים של ילדן, גם כשמדובר בתינוק צעיר. הן סברו שמעון או משפחתון ימלאו תפקיד זה טוב יותר.
נתוני המחקר הראו כי ישנם פערים משמעותיים בין הסידורים הטיפוליים שנבחרו לילדים לבין אלה שהאמהות היו מעדיפות עבורם. במיוחד בולטת העובדה שאמהות רבות שבחרו לילדן בטיפול חוץ הורי (מטפלת, קרובת משפחה או מסגרת קבוצתית) היו מעדיפות להישאר בבית ולטפל בו בעצמן או לחזור לעבודה בהיקף חלקי בלבד.
בנוסף, גם בקרב אלה המעוניינות בסידור חוץ הורי, אמהות רבות היו מעדיפות סידור שונה מזה שבחרו בפועל, זאת כתוצאה ממערכת של מגבלות ואילוצים שהורים בישראל נאלצים לתפקד בתוכה, כמו גם בשל חסר במגוון של סידורים טיפוליים איכותיים, הנגישים להורים ותואמים את יכולתם הכלכלית.
לטענתה, "ילד הוא הדבר היקר ביותר שיש להורה ומצב שבו הורים חשים כי הם נאלצים להתפשר ביחס לסידור הטיפולי בו הם מפקידים את ילדם עלול לגבות מהם מחיר פסיכולוגי יקר".