יתכן שהחיים עומדים להיות הרבה יותר קלים עבור אלו המפחדים מעכבישים, בעקבות מחקר שפורסם השבוע.
חוקרים מציעים, כי אנשים הסובלים מארכנופוביה, ואלו הסובלים מפחדים אחרים, יוכלו להסתייע במנת הורמון הלחץ קורטיזול, המשפר את הזכרון. צוות מדענים מאניברסיטת ציריך גילה כי מתן ההורמון לפני החשיפה למעורר הפחד הביא לירידה בפחד.
מומחים בתחום שהגיבו למחקר ציינו, כי לא מדובר בפתרון מלא, מאחר שייתכן והמחקר לא יסייע לאנשים להפסיק להתרחק ממה שמעורר את הפוביה שלהם.
הטיפול הסטנדרטי בפוביות מערב חשיפה לגורם הפחד במינונים קטנים מאד בתחילה, בהכנה לחשיפה מלאה - לדוגמא אחיזת עכביש ביד - עד שאינם פוחדים יותר ומפסיקים לארגן את חייהםבאופן שימנעו מלהתעמת גם גורם הפחד.
אחרים משתמשים בטיפולים פסיכולוגיים בכדי לנסות ולשנות את הדרך שבה הם חושבים לגבי מה שהם חוששים ממנו, מבלי שהם נחשפים אליו.
ירידה בחרדות קורטיזול משפר את הזכרון, כך שהחוקרים בדקו אם מנה של ההורמון לפני החשיפה לעכבישים - או למעורר אחר של פחד - תעזור.
התאוריה נבחנה על 40 בני אדם עם פוביה חברתית ו- 20 עם פוביה לעכבישים. מחצית מאלו שלקחו חלק במחקר קיבלו קורטיזול והשאר גרסת דמה. לאחר מכן הם נתבקשו לנאום לפני קהל, או להחשף לעכבישים, תלוי כמובן בסוג בפוביה שממנה סבלו.
בשני המקרים, המשתתפים שקיבלו את ההורמון דיווחו על פחות פחד מהגורם המעורר ופחות חרדה.
אלו שפחדו מעכבישים וקיבלו את הטיפול בהורמון הראו ירידה בפחד במהלך כל פגישה במהלך התקופה בת השבועיים של המחקר. מצב זה נשמר עד השלב הסופי של הפגישות שבו המשתתפים לא קיבלו כל טיפול תרופתי.
אצל אותם משתתפים שלא קיבלו את הטיפול בהורמון ודיווחו על החרדה הנמוכה ביותר השתחררה כמות הקורטיזול הגבוהה ביותר, מה שלדברי המדענים תמך בתאוריה שלהם.
החוקרים הציעו כי טיפול בקורטיזול, יחד עם טיפול התנהגותי, יכול לשמש כדי להפחית, או אפילו להפסיק פחדים ולחץ פוסט-טראומתי הנגרמים על-ידי מעוררים מסויימים.
עם זאת היו מומחים שטענו כי לא סביר שניתן להפסיק פוביה לטווח הארוך על-ידי שינוי רמות כימיקל מסויים הקיים כבר בגוף. לפוביות ישנם שני מרכיבים. אחד הוא הפחד, אך השני הוא העובדה שאנשים מתעסקים כל חייהם בהמנעות ממנו ובכך המחקר לא יעזור.