ככל שנערה דתית יותר, כך יהיו לה פחות הפרעות אכילה. כך עולה (יום א', 2.4.06) ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה.
את המחקר ערכה פרופ' יעל לצר, מבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, בקרב מדגם מייצג של 320 נערות דתיות בכיתות ט'-י"ב, והיא בדקה את הקשר בין מידת דתיות, ערך עצמי, דימוי עצמי והפרעות באכילה.
מממצאי המחקר עולה, כי ככל שרמת הדתיות מגובשת וגבוהה יותר, כך יפחת הדחף לרזון, יעלו הערך העצמי, דימוי הגוף ומידת שביעות הרצון מהגוף וכן תפחת ההתעסקות הרבה סביב אוכל ומשקל.
פרופ' לצר מסבירה, כי ההסברים לממצאים אלו הם, שהחברה המערבית מקדשת את הרזון כערך חשוב, כמייצג את היופי וכביטוי לשליטה עצמית, עצמאות וסטטוס חברתי גבוה ואילו החברה הדתית מכוונת את האישה כבר מגיל צעיר להצליח בתפקידיה כאם וכרעיה ודואגת לתת חשיבות יתרה לפעילותה התוך ביתית ופחות חשיבות להופעתה החיצונית ולפעילויותיה מחוץ לבית.
לדברי פרופ' לצר, "הדבר מהווה מעין הגנה על הנערה ומונע ממנה לפתח חוסר שביעות רצון מגופה וכתוצאה מכך הפרעות באכילה". לצר ציינה עוד, כי נערות דתיות גם נותנות דגש ומפנימות ערכים מסורתיים כמו צניעות ופשטות יותר מאשר יופי והופעה חיצונית. "סגולותיה החשובות של האישה, כפי שכתוב בהלכה, הן תכונותיה הפנימיות ועקרונותיה המוסריים ולא יופייה. במקום לעסוק בשליטה על הגזרה והמשקל, מתמקדות הנערות באורח חיים קפדני ובקיום המצוות - ככתוב 'כבוד בת מלך פנימה'", הוסיפה.
עוד נמצא במחקר, כי ככל שהנערה הדתית תהיה צעירה יותר ורמת האמונה הדתית שלה נמוכה יותר היא תדווח על תופעות רבות יותר הקשורות להפרעות אכילה.
לטענת החוקרת, "הנערות הצעירות אינן בוגרות מספיק ועדיין לא גיבשו את זהותן ולכן הן מבולבלות גם בנוגע לזהותן הדתית, לערכים ולחלוקת התפקידים בין המינים בבית. הדבר נותן את ביטויו גם בערך עצמי ודימוי גוף נמוכים יותר".
החוקרת הדגישה, כי תופעה דומה של בלבול זהות קיימת גם בקרב מקבילותיהן בחברה החילונית. לעומתן אצל הבוגרות החילוניות, הבלבול הערכי והתפקודי כאישה בחברה הולך ומתעצם עם העלייה בגיל והדבר בא לידי ביטוי בהתעצמות ההתנהגויות של הפרעות באכילה בגילאי 16-17. פרופ' לצר סבורה, כי עובדה זו מחזקת את ההסבר לפיו להתגבשות הזהות סביב ערכי הדת יש ערך מגן מפני התפתחות הפרעות אכילה.