בית המשפט העליון הורה (3.4.06) לקיים את הבחירות המוניציפליות ביישוב אבו-סנאן בעוד 30 יום החל מהיום, זאת בעקבות עתירות שהוגשו כנגד כוונת ראש המועצה היוצא, עלי הזימה, אשר הורשע בעבירות שיש עימן קלון, להתמודד בשנית בבחירות החדשות. הזימה הסכים שלא להתמודד אך ביקש אורכה על-מנת להציג מועמד מטעמו שיתמודד בבחירות.
בחודש דצמבר האחרון הורשע ראש המועמה המקומית אבו-סנאן, עלי הזימה, בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בית המשפט קבע, כי יש עם העבירה קלון, אך בחר להטיל על הזימה עונש של מאסר על תנאי בלבד וקנס כספי.
ביום שבו הפך פסק הדין לחלוט, פקעה כהונתו של הזימה ושר הפנים הורה על קיום בחירות מיוחדות לראש הרשות, שהיו עתידות להתקיים מחר (4.4.06).
אלא שהעובדה כי הזימה הורשע בעבירה שיש עימה קלון לא הרתיעה אותו מלהגיש את מועמדותו לבחירות החדשות, תוך שהוא מסתמך על העובדה כי הוראת סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965, אינה פוסלת אדם להיבחר, אלא אם נידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים, דבר שכאמור איננו מתקיים במקרה זה.
הגשת המועמדות על-ידי הזימה הובילה את יריביו הפוליטיים להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד המועמדות. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי מועמדותו של הזימה נפסלת, בשל העובדה שכהונתו פקעה עוד קודם לכן משהורשע בדין בעבירה שיש עמה קלון.
בית המשפט פירש את הוראת סעיף 7 בדרך שונה מן הכתוב, וקבע כי דרישת המאסר הקבועה בלשון החוק לצורך פסילת המועמדות "אינה באה אלא להקים חזקת קלון", וכי ניתן להתעלם מן הדרישה הזו במקום בו קיימת קביעת קלון.
בעקבות פסק הדין, הגיש הזימה עתירה לבג"צ, אליה אף הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר גרס כי על-פי לשון החוק "אין מנוס מאשר להגיע למסקנה שהעותר [הזימה נ.י] כשיר להתמודד בבחירות".
לטענת היועץ המשפטי, פקיעת הכהונה של הזימה היא "מהלך חד-פעמי, המחזיר את נושא המשרה לנקודת ההתחלה, וממנה, יכול הוא להעמיד עצמו שוב למשפט הבוחר, ובלבד שלא נדון לעונש של מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים".
בעתירה מקבילה שהוגשה בעניין, טען בא כוחם של מתנגדיו של הזימה, עו"ד אליעד שרגא, כי "ראוי ליצוק תוכן ערכי בהוראות החוק, וכי אין מניעה להתעלם מן ההוראה הקבועה בחוק", אלא שזה לא הצליח להסביר כיצד ניתן להתעלם מלשון חוק מפורשת של המחוקק.
"לא שוכנענו שהעותר זכאי לקבל סעד מן הצדק במקרה זה", כותב השופט אליעזר ריבלין בפסק דינו. לדברי ריבלין, אומנם לבג"צ קיימת הסמכות להתערב בפסיקתו של בית המשפט לעניינים מנהליים אך "סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד", כדבריו.
"שקלנו בדעתנו האם אכן לא מתקיימים במקרה זה שיקולים שכאלה בשל התוצאה הקשה הנובעת מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. זאת, בעיקר משום שיש בתוצאה זו משום פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. אלא שבמקרה זה המסקנה אליה הגענו נעוצה לא רק בחוסר הנוחות שבהיעתרות להשגתו של העותר מר הזימה, המבקש להשתתף בבחירות המיוחדות שהוכרזו בעקבות הרשעתו שלו בעבירה שיש עמה קלון, ובעקבות פקיעת כהונתו... מסקנתנו נתמכת גם בעובדה שמר הזימה עצמו הביע נכונות במהלך הדיון בפנינו לקבל את ההצעה שהוא יסיר את מועמדותו לראשות המועצה בבחירות המיוחדות, וכי הבחירות תדחנה לתקופה שתאפשר הצבת מועמד אחר תחתיו", כותב ריבלין בפסק הדין.
ריבלין אומנם ציין, כי החלטתו של הזימה פוטרת את בית המשפט מההכרעה בסוגיה לגופה, אך מוסיף הערת אגב חשובה, כי "יתכן - אך אפשרות זו לא עלתה בדיון שלפנינו, שניתן לעתים, בנסיבות מתאימות, לחייב מועמד להסיר את מועמדותו - שלו".
בג"צ דוחה את העתירה ומורה על דחיית מועד הבחירות כחודש, על-מנת לאפשר למפלגתו של הזימה להציג מועמד אחר תחתיו.
