כמאה סטודנטים מתנדבים שנוהגים להגיע לכלביית צער בעלי חיים בבאר שבע קיבלו הודעה תמוהה מפי מ"ר רומן זינגר, הווטרינר הרשותי של עיריית ב"ש, לפיה אסור להם לטפל בכלבים מכיוון שאין להם חיסון כלבת, וכלל לא משנה אם הכלבים חוסנו או לא.
גפן שביט, סטודנט באונ' ב"ש, המשמש בתפקיד רכז של המתנדבים, פנה למשרדי עמותת "תנו לחיות לחיות" וסיפר על המכתב שהגיע במרס, אשר מונע מהסטודנטים לטייל עם הכלבים ולאפשר להם ליהנות מעט מאוויר צח ומחום ואהבה שמעניקים להם המתנדבים, עד אשר יימצא להם בית מאמץ. הסטודנטים מארגנים בין היתר ימי אימוץ לכלבים.
מכיוון שעלות החיסון יקרה, ומשום שיש סטודנטים שלמרות שיכלו לקבל את החיסון כחלק ממלגה, כלל לא רצו לקבלו, פנה שביט לארגונים שונים, לעיריה ואף לכמה מפלגות, כדי שיסדירו את העניין ויעזרו במניעת הגזירה, אולם ללא הצלחה.
לבסוף פנה שביט ליועץ המשפטי של "תנו לחיות לחיות", עו"ד ראובן לדיאנסקי, אשר הודיע לשביט, בתום בדיקה שערך, כי על פניו, אין לכאורה, לווטרינר הרשותי סמכות הקבועה בחוק לכך. שביט כותב במכתב המצורף, "אנו רוצים להודות ל'תנו לחיות לחיות' ולעו"ד ראובן לדיאנסקי שאפשרו בעבודתם לעשרות הכלבים הכלואים לחוות עוד הרבה טיולים וימי אימוץ".
אתי אלטמן, דוברת העמותה, סבורה ש"כהות החושים ושרירות הלב של הרשויות לצרכים האלמנטריים של בעלי החיים לחום ואהבה זועקים לשמיים. בראש ובראשונה על הוטרינריים הרשותיים לזכור שתפקידם הוא למנוע סבל מבעלי החיים, במיוחד שעל-פי הידוע לי אין כל סכנה לבריאות הסטודנטים".
שביט מספר, כי הסטודנטים ניסו "ליצור קשר עם המון גורמים (מפלגות, ועד ארגונים שונים), עד שהחליטו לבסוף, כאמור לפנות ל"תנו לחיות לחיות". בתגובה אמר הווטרינר ד"ר זינגר, כי מדובר במילוי של החוק לכלבת.
"ד"ר זינגר הודיע לי שהוא לא יכול (להפנות אותי לסעיף המתאים) והפנה אותי לאגף המשפטי של העיריה. טלפנתי אליהם, הם לא ידעו מהעניין וגם הם לא מצאו קשר בין הפקס של הוטרינר לחוק הכלבת. שוב ניסיתי להשיג את ד"ר זינגר, לאחר שהצלחתי הוא הודיע לי שהוא הצליח דרך משרד הבריאות להשיג טפסים שאם נחתום עליהם (וכך נצהיר שאנו מודעים לסכנות הרבות בשהייה עם הכלבים) ניתן יהיה להמשיך לעבוד עם הכלבים בלי החיסון (שכחתי לציין שרבים מהמתנדבים הם מקבלים מלגה דרך הדיקאן ולא ישלמו על החיסון היקר). ובזה נסתיים הסיפור, בינתיים".