"עזבו אותי, אם אתם לא רוצים שאפסיק להאמין בכם לעולם", כך במכתב כועס מאנה פרנק לאביה, אוטו, אשר נכתב כמעט שנתיים לאחר שמשפחתה נעלה את עצמה בדירה שבאמסטרדם כדי להימלט מהזרוע הנאצית שבהולנד. בתערוכה חדשה מוצגים מכתבים של אנה, בהם מכתבים אותם אמר אביה כי ישרוף, אך למעשה שמר אותם ולאחר מותו, ב- 1980, הם עברו לידי המוסד הלאומי לתיעוד מסמכי מלחמה. "אני רוצה ללכת בדרך שלי, ללכת בדרך שנראית לי נכונה. אל תחשוב עלי כעל ילדה בת 14, כי כל הצרות הללו ביגרו אותי. אני לא אתחרט על הפעולות שלי. אני אתנהג בדרך שאני חושבת שאני צריכה". התערוכה מתקיימת במוזיאון ההסטוריה באמסטרדם ומוצגים בה כ- 20 מכתבים וגלויות שכתבה אנה לבני משפחתה ולחברים לפני המלחמה ובמהלכה. אביה של אנה אמר, כי קריאת המכתבים הזכירה לו את ברגן-בלזן, מחנה ההשמדה בו מתה אנה ב- 1945. למעלה מ- 100,000 יהודים, או 70% מהקהילה בהולנד, גורשו למחנות ההשמדה לאחר שגרמניה כבשה את המדינה ב- 1940. רובם נרצחו בתאי הגזים. זה היה גם גורלה של משפחת פרנק, שאדם לא ידוע הסגיר אותה באוגוסט 1944. אנה פרנק היתה בת שבע שנים בלבד כששלחה את הגלויה הראשונה שלה לסבתה לכבוד יום הולדתה ב- 1936. הגלויה כתובה גרמנית. המכתבים שמוצגים כעת בתערוכה נכתבו בתקופה שבין 1936 ו- 1942 ורבים מהם מעולם לא פורסמו עד כה. הם מסגירים מעט יותר על חייה של אנה באמסטרדם ועל חיי המסורת היהודית שחיה. הם מצביעים על כך שאנה ביקרה בבית הכנסת. היא סיפרה לבני משפחה, שחיו מחוץ להולנד, עם פתיחת המלחמה על לימודיה ואירועי היום-יום. באחד מהמכתבים, אותו כתבה לבן-דודה, כתבה אנה על שאיפותיה להיות מחליקה על הקרח. לאחר שעברו אנה ומשפחתה לחיות בסתר, כתבה מכתבים ביומנה לחברה הדמיונית קיטי, שם תיארה את עצמה ואת סביבתה ככתבת המדווחת מהשטח. בנוסף למכתבים יוצגו בתערוכה קטעי וידאו ועדויות על חיי הקהילה היהודית בשנות השלושים. התערוכה נפתחת היום, 12 באפריל והיא תינעל ב- 3 בספטמבר 2006. לאתר מוזיאון אנה פרנק.