צוות חוקרים אמריקנים פיתח "מחשבון סיכונים" שלדבריהם ישמש כלי טוב יותר לניבוי סיכוייו של אדם לפתח את סרטן הערמונית מאשר בדיקת הדם PSA בלבד (אנטיגן ספציפי לערמונית).
המחשבון - המוצג באינטרנט ומיועד הן לחולים והן לרופאים - מסכם גיל, מוצא, היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, ממצאי ביופסיה קודמים ותוצאות בדיקה רקטלית דיגיטלית (DRE) לצד רמות PSA, כדי להעריך את הסיכון של אדם לפתח את המחלה לפני שהוא מופנה לביופסיה חדשה.
בדיקת PSA - אינה מספיקה בדיקת PSA היא מנבא חשוב לסרטן, אך היא רק חלק מהתמונה הכוללת של הסיכון של אדם לסרטן, מסבירים עורכי המחקר מהמרכז הרפואי באוניברסיטת טקסס שבסן אנטוניו. הצוות תיאר את הסריקה החדשה בעיתון של המוסד הלאומי לסרטן.
על-פי האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן (ACS), סרטן הערמונית הוא הרוצח מספר 2 בקרב גברים. אחד מכל שישה גברים בערך יאובחן עם סרטן הערמונית בשלב מסויים בחייו, ויותר מ- 30,000 אמריקנים מתים מהמחלה בכל שנה.
עבור גברים בריאים מעל גיל 50, ACS ממליץ על בדיקת דם (PSA) שנתית, כמו גם בדיקה רקטלית דיגיטלית (DRE). הארגון מייעץ כי גברים בסיכון גבוה, כמו שחורים וחולים עם היסטוריה של סרטן הערמונית במשפחה, יתחילו עם הבדיקה בגיל 45.
למרות ש- 50% מהגברים המבוגרים עוברים בדיקת PSA באופן שגרתי, החוקרים טוענים כי ממחקרים שנעשו בעבר עולה כי תוצאות הבדיקה יעילות יותר כאשר הן נלקחות בחשבון עם גורמים אחרים. לעיתים קרובות מדי רמות ה- PSA מפורשות במונחים של "שחור-לבן", בהקשר של רמת הסיכון כ"נורמלי" או "גבוה", והאמת היא כי רמות גבוהות של PSA משקפות רק עלייה הדרגתית יותר בסיכון לסרטן.
מודל סיכון סטטיסטי בכדי לבחון את הדברים בעזרת שיטה מדוייקת יותר, אספו החוקרים נתונים מיותר מ- 5,500 גברים בריאים מעל גיל 55, שלקחו חלק בניסוי בקנה מידה גדול למניעת סרטן הערמונית.
במשך תקופה של שבע שנים, כל הגברים עברו בדיקת PSA ובדיקת DRE שנתית, ולפחות ביופסיה אחת שבוצעה במהלך תקופת המחקר. עם סיום המחקר, קרוב ל- 22% מהגברים פיתחו סרטן הערמונית ו- 5% פיתחו מחלה בשלב מתקדם.
בסוף שבע השנים, החוקרים הזינו את השילוב של הנתונים שהצטברו - ממצאי ביופסיה, גיל החולה, מוצא, היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, היסטוריה של ביופסיות קודמות, יחד עם רמות PSA ותוצאות ה-DRE - אל תוך "מודל הסיכון הסטטיסטי" שהכינו.
צוות החוקרים גילה כי היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, או תוצאה חריגה מבדיקות ה- PSA וה- DRE, היו קשורים בצורה משמעותית לעליה בסיכון לסרטן הערמונית.
מוצא וגיל גם הם בלטו במשוואה, כששחורים וקשישים נמצאו בסיכון גבוה יחסית לסרטן הערמונית. תוצאות שליליות של ביופסיה שנעשתה בעבר נמצאו קשורות לירידה בסיכון למחלה.
על-ידי איסוף המשתנים של החולה, הצליחו החוקרים לפתח מחשבון לסרטן הערמונית, המספק ניבוי טוב ומדוייק יותר מאשר ניתוח רמות PSA בלבד.
המחקר, לטענתם, מספק דרך לשלב גורמי סיכון חשובים אחרים, שיאפשרו לגברים ולרופאים שלהם הבנה טובה יותר של הסיכון וקבלת החלטות נכונות יותר לגבי השאלה האם להמשיך עם בדיקות נוספות.
ביקורות: המחשבון יביא לבדיקות מיותרות למרות זאת, במהדורה נילוות, חוקרים מבית הספר לרפואה 'ג'ונס הופקינס' הזהירו כי התכנון הנוכחי של המחשבון לא מצליח להבחין בין סוגים של גדילה איטית, לשלב סרטני שעלול להיות קטלני. עובדה זו, עלולה להוביל לביצוע ביוספיות שאינן נחוצות.
האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן הגיבה ואמרה, כי למודל החדש יש יתרונות וחסרונות. המחשבון אינו מבחין בין שלב משמעותי של מחלה ושלב לא משמעותי, כך שהוא אומנם מספק עזרה מסויימת אך לא מספיקה. עם זאת, הוא מאפשר לאדם לקחת את רמות ה- PSA שלו ולמעשה לפרש אותן על בסיס מידע אחר המתבסס על ניסיון מספר רב של גברים, כדי להבין מהי הסבירות שיש לו סרטן הערמונית, ומבחינה זו הכלי עשוי להיות שימושי.
מחקרים נוספים מחקר נוסף, גם הוא פורסם באותו עיתון, הציע כי טיפולים חדשים לסרטן הערמונית, שכרגע נמצאים בשלב של ניסויים רפואיים, יוכלו לאפשר הערכה טובה ומהירה יותר על-ידי מעקב אחר השינויים המתרחשים ברמות ה- PSA של החולה יותר מאשר חישוב סיכויי ההשרדות של החולה בטווח הארוך.
צוות החוקרים מאוניברסיטת קולומביה ביסס את מסקנותיו על ניתוח ההתקדמות של 551 גברים שקיבלו טיפול חדש לסרטן הערמונית.
הם גילו כי ירידה של 30% ברמות ה- PSA בשלושת החודשים הראשונים של הטיפול היתה קשורה לירידה של 50% בסיכון למוות - "סמן ממלא-מקום" שניתן יהיה להשתמש בו כדי להעריך את יעילות הטיפול מוקדם יותר.
