ראש הממשלה (בפועל), אהוד אולמרט, ויו"ר העבודה, עמיר פרץ, סיכמו על הקמת ממשלה ענקית שתימנה כ- 27 שרים. המדובר באחת הממשלות הגדולות ביותר שהוקמו בישראל - דבר העומד בסתירה למדיניות עליה הצהירו הן קדימה והן העבודה. ממשלת אולמרט תתמקד ביישום ההתנכסות, ולא בענייני רווחה וחברה כפי שביקשה העבודה.
על-פי הסיכום, מטעמה של העבודה ימונו שיבעה שרים ומטעמה של קדימה ימונו 12 שרים. הסיכום מהווה ניצחון גדול לפרץ, שכן בתמורה לויתור על תיק האוצר, הוא יקבל גם את תיק הביטחון וגם את תיק החינוך.
מפלגת העבודה עומדת לקבל את התיקים: ביטחון, חינוך, תיירות, תשתיות, שר בלי תיק, ושר נוסף שיהיה אחראי על תיק רשות השידור. פרץ, שיקבל את התיק הבכיר ביותר שיוקצה לעבודה (הביטחון), מבקש למנות את אנשיו, ובראשם: יולי תמיר (חינוך), ומזכ"ל העבודה, איתן כבל. בנימין בן-אליעזר, שהגיע להבנות מסויימות עם פרץ, ימונה גם כן. התיק החמישי והשישי יופקדו בידי אופיר פינס ויצחק הרצוג. התיק השביעי יימסר אולי לשמחון.
פריצת הדרך הושגה בפגישה חשאית שקיימו אולמרט ופרץ, ביום חמישי בלילה, כדי לקדם את המו"מ הקואליציוני. דבר הפגישה נחשף על-ידי העיתונאי יואב קרקובסקי, ביומן רשת ב'.
אולמרט החליט ללכת לקראת פרץ, וזאת בשל קשייו של פרץ במפלגת העבודה. ההנחה היא, כי מסירת חמישה תיקים בלבד לא תרצה את בכירי מפלגת העבודה, ובמצב זה לא יוכלו אולמרט ופרץ לסמוך על קואליציה יציבה. סיטואציה זו נדונה במהלך המו"מ בין צוותי קדימה והעבודה. הילכך, הסכימו אולמרט וד"ר טורבוביץ למסור יותר תיקים לעבודה, תוך הקטנת מפתח התיקים (ל- 2.5 חברי כנסת לכל שר) והגדלה בפועל של הממשלה ל- 28-27 שרים, כדי שניתן יהיה להעביר לעבודה עוד שני תיקים. המטרה, הובהר: להבטיח גם את תמיכת חברי הכנסת של העבודה, הנמנים עם מתנגדיו של פרץ. מסירת שיבעה תיקים לעבודה, תאפשר לפרץ להציג את עצמו כמי שהוביל להישג כביר למען המפלגה, דבר שיבטיח שקט תעשייתי ואת שליטתו במוסדות המפלגה למשך מרבית הקדנציה של הכנסת.
אולמרט מבקש לסיים בשבוע הבא את המו"מ הקואליציוני, על-מנת שניתן יהיה להציג בפני הכנסת את הממשלה בשבוע שלאחר מכן. ההסכם הקואליציוני קדימה-העבודה טעון אישור מרכז העבודה. על-פי הערכות, יו"ר העבודה יכנס את המרכז בעוד כעשרה ימים. בסופו של אותו שבוע תוצג הממשלה בפני הכנסת.
מאיימים בפילוג חברי כנסת במפלגת העבודה מאיימים בפילוג, אם יעדיף ח"כ פרץ לקדם מינויים של מקורביו לתפקידי שרים, על-חשבון בכירים אחרים בסיעת העבודה. כך נודע ל- Nfc. האיומים עולים ומחריפים עתה, ככל שמתקדם המו"מ עם מפלגת קדימה.
במפלגת העבודה מתגבשת קבוצה של חברי כנסת, הזועמת על המהלכים הנוגסים, לגישתם, בזכויות בסיסיות שלהם. עם קבוצה זו נמנים חברי הכנסת: דני יתום, שלום שמחון וקולט אביטל. שלושתם נחשבים מקורביו של אהוד ברק. ח"כ מתן וילנאי נחשב למתנגד חריף של פרץ, וגם הוא עשוי להתנגד לקביעת השרים על-ידי פרץ לבדו.
קבוצה זו ממתינה לסיום המו"מ הקואליציוני, קודם שתיפעל. מטרת הקבוצה: להוביל במרכז העבודה הצעת-החלטה, לפיה חברי הכנסת יציגו מועמדותם לתיקים השונים, וחברי המרכז הם שיחליטו מי ימונה, ולא פרץ לבדו. אם פרץ יימנע מהליך דמוקרטי, נמסר ל- Nfc, הם עלולים לפרוש ולהקים סיעה עצמאית.
פילוג סיעת העבודה הינו אפשרי, אם יחליטו לפחות שיבעה חברי כנסת (מתוך 19) לפרוש ולהקים סיעה עצמאית אחרת. מזאת חושש פרץ, שכן פילוג ינגוס בכוחה של העבודה בקואליציה, כך שעל-פי המפתח שנקבע היא תוכל לקבל לכל היותר שלושה שרים בממשלה - כמו ישראל ביתנו.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אמר כי יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, "מכר את הבטחותיו החברתיות תמורת נזיד עדשים. לדבריו, מפלגת העבודה שוב הוכיחה שמנעמי השלטון ורווחת הפלשתינים עדיפים בעיניה על רווחת אזרחי ישראל. "ממשלת הכלאיים הזו לא תוכל להאריך ימים", הטעים.
