שיעורי התחלואה בסרטן בקרב ניצולי שואה החיים בישראל גבוהים לעומת בני גילם שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה, כך קובע מחקר ישראלי חדש וראשון מסוגו, שבדק את שכיחות מחלת הסרטן בקרב אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל.
המחקר נערך על-ידי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, במימון האגודה למלחמה בסרטן. עוד קבע המחקר, כי ניצולים שהיו בגילאי הילדות בזמן המלחמה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן מאלו שהיו בגילאים מבוגרים יותר במהלכה, וכי ההישרדות מהמחלה בקרב הניצולים שחלו בסרטן נמוכה מעט מזו של חולי סרטן שלא עברו את המלחמה.
המחקר התבסס על איסוף נתוני רישום מחלת הסרטן בישראל של כ- 2 מיליון ישראלים ילידי אירופה וממסקנותיו עולה המלצה לעירנות מוגברת לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס בקרב ניצולי השואה וכן קריאה לבני המשפחה של הניצולים והסובבים אותם שיהיו ערים וקשובים לתלונותיהם ויסייעו בידם לבצע את הבדיקות לגילוי מוקדם, גם אם לא התגלו סימפטומים כלשהם.
על מהלך המחקר המחקר שנערך על-ידי נעמי ווין רביב, בהנחיית ד"ר מיכה ברחנא ופרופ' שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ובשיתוף אירנה ליפשיץ מרישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הוא במימון האגודה למלחמה בסרטן. מחקר זה הינו המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום.
החוקרים ביצעו השוואה בין נתוני שכיחות מקרי סרטן בקרב 1,804,978 ילידי אירופה אשר נולדו בין השנים 1920-1945 ועלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה (שנת העלייה הוגבלה עד 1989) ובקרב 463,952 ילידי אירופה אשר נולדו בין השנים 1920-1939 ועלו לארץ לפני המלחמה (עד 1939). נתוני המחקר התבססו על איסוף נתוני התחלואה מסרטן הנמצאים ברישום סרטן הלאומי במשרד הבריאות. הרישום קיים משנת 1960 וקיימת חובת דיווח לרישום בישראל על מקרי סרטן חדשים על-פי חוק מאז 1982.
הסיכון לסרטן השד - גבוה פי שניים החוקרים מצאו כי שכיחות כלל סוגי מחלות הסרטן בקרב גברים ניצולי שואה, היתה גבוהה ב- 14% ועד פי 2.4 לעומת גברים שעלו לארץ לפני המלחמה (בהתאמה לגיל החולים בזמן המלחמה). בקרב הנשים עמד יחס זה על עודף בן 21% ועד פי 2.3 בקרב הניצולות.
ממצאים דומים עלו גם בנוגע לסרטן המעי הגס - שכיחות גבוהה עד פי 9 בקרב גברים ועד פי 2.25 בקרב נשים ששהו בזמן המלחמה באירופה, לעומת מי שעלו ארצה לפני המלחמה. לגבי סרטן השד - נשים ניצולות שואה לקו במחלה בשכיחות גבוהה עד פי 1.5 מנשים שעלו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה והסיכון לנשים שהיו ילדות בזמן המלחמה היה גבוה פי 2 לעומת נשים שהיו מבוגרות יותר בזמן המלחמה.
ההגבלה הקלורית וחוסר ברכיבים תזונתיים בין הגורמים העיקריים ד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות ומרצה בכיר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מסר: "כידוע לנו, החיים בגטאות ובמחנות הריכוז באירופה בתקופת השואה אופיינו בעיקר על-ידי צפיפות קשה, מחסור באמצעי קיום, תנאים סניטרים וסביבתיים קשים, רעב מתמשך, הכולל תת-תזונה ומחסור במרכיבי מזון שונים, קור, תשישות ודחק נפשי. תנאים קשים אלה, ובעיקר ההגבלה הקלורית וחוסר ברכיבים תזונתיים, מהם סבלו ניצולי השואה לאורך שנות המלחמה, עשויים להיות בין הגורמים העיקריים לממצאים".
נעמי ווין רביב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הוסיפה: "ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שאלו שעברו את מלחמת העולם השנייה בגיל צעיר יותר (ילידי 1940-1945) היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן. החשיפה לרעב וחוסר תזונתי במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות, בהם נמצא הגוף בתהליך גדילה מואץ, התגלו כגורם המגביר את הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן".
עוד מצאו החוקרים, כי אחוז ההישרדות ממחלות ממאירות בקרב ניצולי שואה היה נמוך במעט (ב- 5% עד 13%) לעומת אחוז ההישרדות בקרב ילידי אירופה שעלו ארצה לפני המלחמה וכי ניצולי שואה מאובחנים באופן יחסי, בשלבים מאוחרים יותר של המחלה, ככל הנראה בשל חוסר רצון "להתלונן" על סימפטומים גופניים.
להיות ערים וקשובים לתלונות ניצולי השואה ניתוח ממצאי המחקר המקיף הביאו את החוקרים למסקנה, כי משום שידוע כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן מציל חיים, מגביר את סיכויי הריפוי וחוסך סבל רב, יש חשיבות גדולה לכך שהניצולים עצמם והסובבים אותם יקפידו על עירנות מוגברת לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי הגס.
בדיקות אלו נמצאות חינם בסל הבריאות, כחלק מהתוכניות הלאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד וסרטן המעי הגס, אשר פועלות ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ועל-ידי משרד הבריאות וקופות החולים.
כיום חיים בישראל 238,600 ניצולי שואה וקיימת גם חשיבות רבה לכך שבני המשפחה של הניצולים והסובבים אותם יהיו ערים וקשובים לתלונותיהם ויסייעו בידם לבצע את הבדיקות לגילוי מוקדם, גם אם לא התגלו סימפטומים כלשהם.
גם על אנשי שירותי הבריאות ועובדי הדיור המוגן להיות מודעים ליתרונות הגילוי המוקדם ולעודד את ניצולי השואה לעשות שימוש בתוכניות המניעה השונות העומדות לרשותם, ובפרט בתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן שד וסרטן המעי הגס.
