הדוח לחקר האנטישמיות שנערך באוניברסיטת תל אביב מגלה עדיין תמונה פסימית על מצב האנטישמיות בעולם. למרות הנתונים המעודדים, לפיהם בשנת 2005 נרשמה ירידה משעותית במספר האירועים האנטישמיים האלימים לעומת 2004, התאפיינה שנת 2005 במקומות שונים בעולם בהצהרות קיצוניות, חסרות תקדים בחומרתן, המכחישות את השואה ומשמיצות את העם היהודי.
מנתוני הדוח עולה כי ב- 2005 נרשמו 406 תקריות אנטישמיות לעומת 501 ב- 2004. למרות זאת, מציינים החוקרים כי היה זה המספר השני בגודלו ב- 15 השנים האחרונות. לטענתם, ניתן להסביר את הירידה במספר האירועים בהמשך הפעילות הציבורית והפוליטית, הלאומית והבינלאומית, נגד האנטישמיות, בצעדי חינוך, ביטחון ואכיפה טובים יותר וכן ברגיעה יחסית בסכסוך הישראלי-פלשתיני, שלמרות שאין הוא הסיבה העיקרית, הוא מהווה לעיתים תכופות גורם מאיץ לאירועים האנטישמיים.
הדוח מציין כי, בשנה שעברה נשמעו הצהרות אנטישמיות חמורות במיוחד מפי מנהיגי מדינות, חברי פרלמנט ואנשי אקדמיה. בין אלה יש לציין במיוחד את הצהרותיו של נשיא אירן מחמוד אחמדינג'אד, וכן עצומות והצהרות אנטישמיות ברוסיה, באוקראינה ובוונצאולה, הן נגד ישראל וקיומה והן נגד הקהילות היהודיות מפי חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי ציבור בולטים.
כמו כן, פרט לאלימות ולהצהרות הקיצוניות, התאפיינה שנת 2005 בשפע של חומר אנטישמי כתוב או מאויר ושל מלל והתבטאויות עוינות ופוגעות שנשמעו בערוצים שונים, וכן בהמשכם של הניסיונות להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים ועל מי שקשור בהם, כחלק משלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בכל אלה חלה ב- 2006 הסלמה מדאיגה.
נוסף על כך, מעידה הרמה הגבוהה של האלימות אנטישמית ב- 2005 גם על התעוררות הפעילות האנטי-יהודית. התסכול החברתי השתלב עם דעות קדומות אנטי-יהודיות ורגשות אנטי-ישראלים ואנטי-אמריקניים חריפים והתפרץ בגילויי אלימות, בדרך כלל לא מתוכננים מראש, נגד יהודים ורכוש יהודי.
המוסלמים באירופה ממלאים תפקיד מרכזי על-פי עדות המותקפים במדינות שונות במערב אירופה, המוסיפה להוות את המוקד העיקרי לפעילות האלימה נגד יהודים, נראה כי דור המהגרים הראשון והשני, רבים מהם מוסלמים, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי באלימות. במקביל, כמו בשנים עברו, עמדו ניאו-נאצים והימין הקיצוני המסורתי מאחורי מקרים רבים של אלימות, התנהגות פוגעת, איומים וונדליזם.
ירידות ועליות באנטישמיות בצרפת: תקריות אלימות וגילויים אנטישמיים אחרים פחתו מעט בקנדה ובארה"ב, ויותר בצרפת, בה נרשמה ירידה של 48% בהשוואה ל- 2004. יש לציין, כי מאז ראשית 2006 חלה עלייה מחדש בהיקף הפעילות האנטישמית בצרפת.
בבריטניה, למרות שמספר האירועים האנטישמיים הכולל ירד ב- 14%, מ- 532 ב- 2004 ל- 455 ב- 2005, נותרו נתוני האלימות הפיזית ומעשי הוונדליזם באתרים וברכוש יהודי בערך ברמה הקודמת. בקנדה, בצרפת ובבריטניה נרשם המספר השני בגודלו מאז שהחל המעקב אחרי אירועים אנטישמיים במדינות אלה.
כמו בשנים האחרונות נמשכה ב- 2005 העלייה במספר האירועים האלימים ובחומרתם באוקראינה. ההחמרה הינה על-רקע ההפצה הגוברת של תעמולה אנטישמית באוקראינה בכלל ועל-רקע הפעילות האנטישמית האינטנסיבית בין כותלי "האקדמיה הבין-אזורית לניהול כוח אדם" (MAUP) בפרט.
ציון שחרור אושוויץ עורר גל האנטישמיות על-רקע הטקסים לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ והכרזת האו"ם על ציון בינלאומי שנתי של יום שואה בתאריך השחרור, ב- 27 בינואר, בלטו מאוד ב- 2005 הנאומים והפרסומים בגנות האנטישמיות. אנשי ציבור ופוליטיקאים פרסמו הצהרות פומביות נגד האנטישמיות, חיפשו לה הגדרה ממצה, הגבירו את החקיקה נגדה ועצרו מכחישי שואה.
הרב מליכאור: לא להיכנס לשאננות השר לשעבר לענייני תפוצות ומי שהיה ממונה על תיק האנטישמיות בממשלה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, מזהיר מפני שאננות יתרה לאור נתוני מחקר האנשטימיות שנערך באוניברסיטת ת"א.
"אני מברך על ירידת מספר האירועים האלימים, אך האנטישמיות היא תהליך חברתי מורכב ועמוק של דמוניזציה, שאינו בא לידי ביטוי בהכרח באירוע נקודתי כזה או אחר. ערב יום השואה, צריך לזכור שאושוויץ לא קם ביום אחד. קדמו לשואה שנים של דה לגיטימציה וזריעת שנאה כלפי העם היהודי. אני קורא לאנשי האקדמיה שיעזרו לנו, העוסקים בתחום, למצוא מדד אמין יותר שיהווה כלי אמיתי להתמודדות עם האנטישמיות".
