"הרפואה בגרמניה ובשלוחותיה בתקופה הנאצית נתפסה לכאורה כרפואה כפויה, מטורפת או חסרת ערכים. אולם, אם נתמקד בליבת העניין נגלה שבעצם אלו הן מחשבות מסולפות ועיוות האמת". כך אמרה (יום ג', 25.4.06) ד"ר טסה שלוש, העומדת בראש המחלקה לבריאות, אתיקה ושואה שנפתחה באוניברסיטת חיפה.
ד"ר שלוש אמרה, כי "רבים מהרופאים הנאצים שביצעו את פשעי השואה היו רופאים כשירים ומוכשרים, שהאמינו שכל אשר עשו היה נכון".
"במשפטי נירנברג ובמשפטים אחרים הרופאים והמדענים נתנו הסברים מפורטים מאוד לאופן התנהגותם - הם לא התנצלו על מה שהם עשו, אלא ניסו להסביר במונחים ומושגים מוסריים מדוע עשו את אשר שעשו", הוסיפה.
לדבריה, דילמות מוסריות ואתיות עמדו בתקופת השואה גם בפני הרופאים היהודים: "בכדי להציל חיים, הרופאים היהודיים היו צריכים, במקרים מסוימים, לקחת חיים. לדוגמא, במחנות, רוב הנשים שהיו באותה העת בהריון, נשלחו לתאי הגז רק בגלל הריונן ולכן, רופאות יהודיות ביצעו הפלות בתנאים ללא תנאים", אמרה והדגישה שהרופאים נאלצו להילחם באמצעות כל מה שעמד לרשותם על-מנת להציל חיים: הם החביאו חולים החולים במחלות מדבקות, הם רשמו אבחנות כוזבות ברשומות הרפואיות והם שיקרו.
"בבלוקים בהם התבצעו ניסויים רפואיים, הרופאים היהודיים היו צריכים לטפל באנשים לאחר הניסויים ובמקרים מסוימים אף לעזור לרופאים הנאצים. היו גם רופאים יהודים שעבדו לצד או יתכן שאף שיתפו פעולה עם הרופאים הנאצים", ציינה.
