נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן, פועלת למען שיפור השירות הייחודי הניתן על-ידי השופטים לציבור בתחום התביעות הקטנות. בדוח מיוחד שהפיצה בין שופטי ישראל העלתה הנציבה נקודות לשיפור אשר יהיו לעזר לאזרח הפשוט בבתי המשפט לתביעות קטנות ויפעלו לטובתו, או לכל הפחות ימנעו הרעת תנאיו.
בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו, בין היתר, לשמש את ה"אזרח הקטן" אשר חש כי נגרם לו אי-צדק. מטרת קיומם של בתי משפט אלו הוא לאפשר ניהולן של תביעות על סכומי כסף קטנים, במהירות וביעילות, ללא ייצוג על-ידי עורכי דין, וללא כפיפות לסדרי הדין והראיות.
לנציבות תלונות הציבור על שופטים הגיעו מספר תלונות אשר חשפו את הבעייתיות בסוגיית ייצוג הצדדים על-ידי עורכי דין בבתי המשפט לתביעות קטנות. כך, למשל, בדיון שהתנהל באחד מבתי המשפט לתביעות קטנות, אִפשר בית המשפט לעורך דין לעמוד לצד אחד הצדדים - הנתבע, לייעץ לו וללחוש לו ואף לטעון לעניין פסיקת הוצאות, אף שלא קיבל רשות מפורשת מבית המשפט לייצגו.
במקרה אחר, יוצגה חברת ביטוח על-ידי איש ביטוח מיומן ממשרדה בעוד שלתובע לא אופשר להיות מיוצג על-ידי גורם כלשהו. במקרה נוסף, יוצגה חברת ביטוח על-ידי עורך דין, עובד החברה, שהופיע כעובד החברה ולא כעורך דין, בעוד שלתובע לא אושר להיות מיוצג.
בית המשפט לתביעות קטנות נועד לאפשר לאזרח לעמוד על זכויותיו באופן עצמאי ללא צורך לשאת בעלויות שכר טירחת עורך דין. לפיכך הכלל הוא כי הצדדים מופיעים בבית משפט זה כשהם בלתי-מיוצגים ואין להם זכות קנויה לייצוג על-ידי עורך-דין, אלא רק לאחר קבלת רשות מפורשת מבית המשפט מטעמים מיוחדים.
עמדתה של הנציבה במקרים כאלו היא כי כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בבית המשפט לתביעות קטנות ללא כל השכלה משפטית, ואילו השני מיוצג על-ידי בא כוח מיומן, נפגע השוויון בין בעלי הדין, נוכח הפער בין מעמדו ומקצועיותו של מי שמייצג צד אחד לבין הצד האחר המופיע בלתי מיוצג.
לדעת הנציבה, אין כל הבדל בין עובד החברה לבין עורך דין חיצוני מטעמה והעדר השוויון בין מעמדו ויכולתו להעלות את טענות החברה לבין מעמדו של הצד השני- "הדיוט נטול ייצוג" לדבריה, ברור מאליו.
שטרסברג כהן קבעה בחוות דעתה כי על בתי המשפט לתביעות קטנות להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים לעניין ייצוג, ייושמו על בעלי הדין באופן שוויוני, וכי עליהם להימנע ככל שניתן מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על-ידי מצב של א-סימטריה. היא הוסיפה וכתבה עוד כי מקום בו הותר ייצוג לאחד מן הצדדים על-ידי בית המשפט, יש לנמק את האישור בהחלטה כתובה ולהתירו גם לצד השני.
לגישתה, "הקפדה על הכללים האמורים גם תמנע תחושת קיפוח ועוול בקרב המתדיינים הבלתי מיוצגים",
האצבע על ההדק "העברת דיון לבימ"ש שלום" קלה מדי בהתאם לחוק, רשאי בית משפט לתביעות קטנות להעביר את הדיון בתביעה קטנה לבית משפט שלום, במקרה בו סבר כי הדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים לה. לדעת הנציבה, יש לפרש הוראה זו לאור תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות, להכריע בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת המצטיינת בפשטותה, גמישותה ויעילותה ולמנוע מן האזרח הקטן הוצאות מיותרות ולעתים תחושה שנגרם לו אי-צדק.
שטרסברג כהן העלתה נקודה זו לאחר מספר תלונות שהגיעו ללשכתה, לפיהן במהלך מאוחר של המשפט הועבר הדיון לבית משפט השלום.
היא קבעה בחוות דעתה כי "ראוי שההעברה לבית משפט השלום תעשה באותם מקרים בהם מדובר בעניין עקרוני, מורכב או בעל חשיבות וראוי שלא תיעשה לאחר שהמשפט החל וככל שהתקדמו בהתדיינות בו". לדידה, "על השופט להימנע מלשלול מהמתדיין את ההקלות להן הוא זוכה בהגשת תביעה קטנה, אלא אם כן דרוש הדבר באופן מהותי".
