נשיא המדינה, משה קצב וראש הממשלה, בפועל אהוד אולמרט, כיבדו בנוכחותם גם את טקס הזיכרון המרכזי בהר הרצל לזכרם של הרוגי פעולות האיבה והטרור (ג', 2.5.06).
הייתכן שהאימאמים לא פוצים פה? הנשיא קצב מפנה את נאומו כנגד החמאס ומנהיגיו אשר עומדים בשקט בעוד בני עמם הורגים, טובחים ומחנכים לשנאה ואיבה.
"אנו מתייחדים עם זכרם של האלפים שנרצחו על-ידי מרצחים צמאי דם מקרב הפלשתינים. היום הזה אנו זוכרים את הנערים מתקוע שרוצצו את גולגולתם, את נהריה, ואת קיבוץ מצר שירו בשני פעוטות לעיני אמם בעודה בחיים, ואת אולימפיאדת מינכן, את הדיסקוטק בת"א ואת בתי הקפה, זוכרים את ליל הסדר בנתניה, את תחנות האוטובוס ואת בתי הכנסת ובתי המלון, זוכרים את תחנות הרכבת.
אנו זוכרים ועומדים ושואלים פעם נוספת - האומנם אתם מקדשים את שפיכות הדמים כערך דתי? כערך שעל-פיו אתם רוצים לעצב את הדור הצעיר? הייתכן שלא יקום אף לא אחד מבין מנהיגיכם ויאמר - לא זו הדרך, לא דרך שפיכות הדמים. הייתכן שהעולם המוסלמי הרחב, הגדול, המונה מאות מיליונים, ימשיך לשתוק כאשר באים רוצחים שפלים בשם הקוראן, האיסלאם, טובח, רוצח ומרוצץ גולגולת, והעולם המוסלמי ישתוק.
היתכן שאנו בני העם היהודי נהיה היחידים שנאמר שזו לא דרכו של האיסלאם וזה מנוגד לעיקרי הקוראן? הייתכן שהאימאמים לא פוצים פה?
אנו מנהלים מערכה על קיומנו כבר 100 שנים ויותר, אנחנו הלכנו כברת דרך גדולה, משעמעותית, היסטורית, כדי להביא ליישוב הסכסוך, לתהליך מדיני, מו"מ מדיני, והתברר שדווקא מאותה עת שהתחלנו את הויתורים המרחיקי לכת, הגדולים, מתוך שאיפה כנה אמיתית וצודקת להגיע ליחסי שלום - דווקא מאז אתם הגברתם את מעשי הרצח...".
הנשיא קצב פונה ומדגיש את האחריות של מנהיגי העם הפלשתיני והמוסלמי ואומר: "אנו יודעים שיש קשר ישיר בין ארגוני הטרור הפלשתינים לארגונים בעולם כולו... שאיש לא ישלה עצמו שאפשר לעשות הבחנה בין טרור לטרור... מוטב לשולחים, למנהיגים להודות שדרך הפשע ושפיכות הדמים לא הובילה אותם אלא לעבר התהום. מוטב להם להכיר בכך שמעשי הטרור לא ישברו את עם ישראל...
כל מי שפועם בלבו לב אנושי, משפחות שכולות, היום הזה הוא כואב גם את כאבכם. העם היהודי בארץ ובתפוצות, אזרחי ישראל, ואני יודע שבין נפגעי הטרור הפלשתיני נמצאים גם בני ישראל שאינם יהודים".
אולמרט: ראשי ארגוני הטרור אינם חסינים ראש הממשלה (בפועל), אהוד אולמרט, התחייב בנאומו והבטיח למשפחות השכולות, ולכל אותם פצועים שחיים עם הנכויות והקשיים, "כי נעשה כל שבידנו על-מנת שתחדל האיבה ותיעקר האלימות וקץ יבוא במהרה למלחמות ולשפיכות דמים", דבריו.
"לא בחזית המערכה נפלו אותם קורבנות טרור, ישראלים טובים וישרי דרך, עוברי אורח לתומם, נוסעי אוטובוסים, תלמידים בדרכם לביה"ס, בני נוער באתרי בילוי, משפחות שצועדות יחדיו, עובבדי אדמה, אנשים פשוטים שמצאו את מותם בידי מחבלים, ושגרת חיייהם, התרסקה בנפץ חד".
אולמרט פנה כמו גם הנשיא קצב, והפנה אצבע מאשימה כנגד ההנהגה של העם המוסלמי בכלל והנהגת החמאס בפרט. "הטרור המכוון נגד אזרחים הוא תהום השפל", אמר אולמרט, "הוא אובדן מוחלט של צלם אנוש.... מדינת ישראל ניצבת בחזית המערכה נגד הטרור אולם הטרור מאיים היום על העולם כולו וכדאי שמי שלא הפנים זאת עדיין יכירו בכך מבעוד מועד...
אנחנו לא נרפה מהלחימה בטרור עד למיגורו, נוסיף לפעול בנחישות, נעשה זאת תוך כדי מאמץ מושכל להבחין בין פעילי הטרור לאוכלוסיה שאינה מעורבת בטרור. ראשי ארגוני הטרור אינם חסינים, מי שהופך את הטרור נגד אזרחים לדגל ומטפח איבה גזענית, מי ששולח צעירים שטופי מוחין להתפוצץ בקניונים... מי שמהלל ומשבח רוצחים נתעבים.. מי שמחנך ילדיו לשנאה בזויה, הוא מעיד קודם כל על עצמו ושפלותו".
"ביום הזכרון הזה", מסכם אולמרט, "לא נשכח את נפגעי הטרור שנותרו בחיים אך פגיעתם בגוף ונפש קשה ומייסרת, הנכים והפצועים, הלומי הפיגועים, כל הנאבקים להרפא ולהשתקם... נשלח להם את אהבתנו ונתפלל כולנו לרפואתם ולשיקומם".
