סיפורים מהשכונה

אתם בטח זוכרים את השכן המפחיד מהשכונה שלכם, שהיה צועק ומבהיל את כל הילדים ברחוב, או את חבורת הילדים הסודית שלכם שהיתה לה שפת סימנים משלה, או מעשי קונדס שעשיתם כשהייתם צעירים ושובבים. ד"ר דרור בן ארי (בבי) בספרו החדש "סיפורים מהשכונה", מזכיר לנו את כל חוויות הילדות האלה, ערוכות כסיפורים קצרים ושזורות בחרוזים נפלאים, כשבסופן תמיד יש גם נקודת מפנה מרגשת ומוסר השכל חינוכי. זהו ספר נפלא לכל המשפחה - הילדים יזדהו בוודאי עם כל סיפור וסיפור, וההורים יקראו ויזכרו בהתרגשות רבה בחוויות הילדות שלהם. על המחבר: ד"ר דרור בן ארי (בבי), רופא שיניים במקצועו, החליט להפוך את התחביב שלו כמספר סיפורים בכל מפגש חברתי לספר של ממש, וכך כתב את ספרו הראשון-"סיפורים מהשכונה". האופן שבו הוא מקריא את סיפוריו הוא חוויה בפני עצמה ולכן מומלץ מאוד לשמוע אותו. דרור החליט לתרום חלק גדול מהכנסותיו מהספר לעמותת "וריאטי ישראל" ובימים אלה הוא עובר בהתנדבות בבתי-ספר וספריות ברחבי הארץ ומעביר סדנאות לילדים בנושא מספרי סיפורים וכתיבת ספרים. דרור בן 43 ואב לשניים. האיש המפחיד הילדים בשכונה רועדים דרך קבע מהאיש השמן של קומה שבע אצלינו בבנין בקומה השביעית גר לו בנחת האיש המפחיד ענק מימדים הוא עשוי מפלדה עם עין זכוכית נפוחה מפחידה יש לו קול אימתני פרצופו די מבהיל כף רגלו ענקית ובטנו כמו של פיל הילדים בשכונה רועדים דרך קבע מהאיש השמן של קומה שבע אם בין שתיים לארבע בשעות המנוחה נשחק כדורגל על המדרכה הוא יצא למרפסת ויתן שאגה שנברח לכל עבר אחוזי דאגה הילדים בשכונה רועדים דרך קבע מהאיש השמן של קומה שבע פעם ביום קיץ נעים וחם עלינו לגג כדי לראות את הים עלינו בשקט מבלי להרעיש כדי שהאיש השמן לא ירגיש בעודנו עומדים על שלבי הסולם משתאים מהגובה מביטים אל הים נפתחה לה הדלת וזה לא יאמן בפתח עמד לו האיש השמן בידו האחת הוא מחזיק אבטיח ובעודנו קפואים מפחד לעברנו הטיח אתם השתגעתם על הגג לטייל אתם יודעים מה קורה למי שנופל? ולפתע כנראה כדי להמחיש הוא זרק את האבטיח מן הגג אל הכביש האבטיח נמרח על הכביש שם למטה ואנו כולנו ברחנו הביתה הילדים בשכונה רועדים דרך קבע מהאיש השמן של קומה שבע ופעם כשהייתי במעלית לבדי נפתחה לה הדלת ונעמד לידי מבלי שיכולתי בכלל להתכונן ניחשתם נכון - זה האיש השמן עם עין זכוכית נפוחה מפחידה וגוף ענקי שעשוי מפלדה ופתאום הוא חייך ואמר בקול רך: "מה שלומך ילד חמודי כל-כך" אל כיסו הגדול הוא שלח את היד והוציא מתוכו חפיסת שוקולד נתן לי קריצה בעינו הנפוחה ואמר: "הנה זה בשבילך" ואני מרוב התרגשות ובלבול כמעט ויצא לי שלשול אמרתי תודה ורצתי מיד לגינה כדי לספר זאת לכל השכונה ומאז לא פחדנו יותר מהאיש השמן הוא הפך להיות בשבילנו סתם עוד שכן