נקמת הילד המגמגם הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי
בַּפֶּה,
לְזֵכֶר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת
בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת.
חָלַמְתִּי אָז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כִּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה,
לִקְרֹע אֶת אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת
צַעֲצוּעֵי הָאָלֶף-בֵּית.
הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת, שֶׁגַּם משֶׁה
גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי.
הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה
לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה
כְּדֵי לְהַבְעִיר לְנֶגֶד עֵינֶיהָ,
אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.
שלום כיתה א' הָאֲדָמָה רָתְחָה מִתַּחַת לָרַגְלַיִם שֶׁצָּעֲדוּ
לְבֵית הַסֵּפֶר.
עַל הָעֵצִים שֶׁלֹּא צָמְחוּ בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ
דִּמְיַנְתִּי עָלִים בּוֹעֲרִים,
וְצִפּוֹרִים חַדּוֹת מַקּוֹר, שֶׁדִּגְמְנוּ אֶת
הַצְּעָקָה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל אַרְצוֹת הַקֹּר.
בָּאתִי מִשִּׁכּוּן שֶׁל מְפֻנֵּי מַעְבָּרוֹת
בַּעֲנִיבָה שֶׁנִּשְׁלְפָה מִמִּזְוְדוֹת בַּגְדָּד.
צִבְעָהּ הָלַם אֶת הַחֻלְצָה
וְאֶת הַזָּ'קֶט שֶׁבְּכִיסוֹ
הֻסְתַּר "פַּרְקֵר 21".
"זֶה יָפֶה", לָחֲשָׁה הַמּוֹרָה לְאִמִּי, "אֲבָל
בֵּית סֵפֶר זֶה לֹא חֲתֻנָּה",
וַאֲנִי כָּל כָּךְ רָצִיתִי אָז כַּלָּה
מִשְּׁלַל הַבָּנוֹת,
שֶׁעַל שִׂמְלוֹתֵיהֶן עוֹד הִתְגַּלְגְּלוּ גַּרְגִּירִים
מֵאַרְגְּזֵי הַחוֹל,
וּבְעֵינֵיהֶן אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת תִּיקֵי הָאִפּוּר
שֶׁל הַנְּסִיכוֹת, שֶׁיִּמְשְׁלוּ בַּמְּדִינוֹת שֶׁיָּקוּמוּ וְיִפְּלוּ
לְאֹרֶךְ שִׁעוּרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה,
אֶת מֶרֶד הַמִּלִּים מִשִּׁעוּרֵי הַלָּשׁוֹן
וְאֶת הַפַּטִּישִׁים שֶׁיַּכּוּ בְּשִׁבְרֵי לֵב
בַּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין חֲלוֹם
לַחֲלוֹם.
אלג'יר אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה
הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִ'יר,
וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים
וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִ'יר.
בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד,
הָיִיתִי אוֹמֵר: "הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת",
וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ
וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב.
הַגַּרְגִּירִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ,
וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם
הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים.
"אַלְגִ'יר", הָיִיתִי מְהַדֵּק יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ:
"אַלְגִ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח
בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ".
נאום האב למחזרי בתו אַתֶּם שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ בְּיָדָהּ
וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,
אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי הַפְּסַנְתֵּר
שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,
אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ
אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת
וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְּדֻמֶּה
שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.
צַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב
שֶׁצַּלְעוֹתָיו: כָּרִים עַבְּדוּל גַ'בַּאר, מוֹצַרְט
וֶאֱלֹהִים,
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,
אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.
יופייה נוֹתְרוּ לִי 21 מִלִּים לְתָאֵר
אֶת יָפְיָהּ.
7 כְּבָר בִּזְבַּזְתִּי,
וְאֶת הָאֲחֵרוֹת
אַסְוֶה בְּכוֹבַע גֶּרֶב
שֶׁיַּסְתִּיר אֶת פָּנַי
כְּשֶׁאָבוֹא לִשְׁדֹּד אַהֲבָה.
מזרח מִזְרָח הוּא הַכֶּתֶר שֶׁהִנִּיחַ
מֻחַמָּד עַבְּד אֶל-וַוהַאבּ עַל רֹאשָׁהּ
שֶׁל קְלֵיאוֹפַּטְרָה,
הוּא מִטְפַּחַת הַקּוֹקָאִין שֶׁרָצִיתִי לִגְנֹב
מֵאוּם כּוּלְת'וּם יַחַד עִם אַרְבָּעִים הַשּׁוֹדְדִים
שֶׁל עַלִי בַּבָּא,
הוּא חֶלְקִיק גַּרְגִּיר חוּמוּס
בְּבוֹר פּוֹטֶנְצְיָאל אֵין-סוֹפִי שֶׁל צַלַּחַת טְחִינָה,
הוּא הָאַרְכִיטֶקְטוּרָה שֶׁל עֳבִי הַשָּׂפָם מֵעַל שְׂפָתָיו
שֶׁל סַבָּא, שֶׁהִסְתִּיר בְּשׁוֹבַךְ יוֹנִים אֶת בַּקְבּוּק הָעַרַק
מֵעֵינֶיהָ הַמְּעוֹפְפוֹת שֶׁל סָבְתָא.
מִזְרָח הוּא הַדָּם הַמַּבְעִיר בֶּטֶן שֶׁל רַקְדָנִית,
הוּא הָעוֹרְקִים בְּעָלֶה לֹא נִרְאֶה שֶׁצָּמַח
עַל הַדֶּקֶל שֶׁשָּׁתְלוּ הוֹרַי
עַל שְׂפַת הַחִדֶּקֶל,
הוּא הָרֶוַח שֶׁבֵּין 'תְּפַדַּל'
לְ'סַחְתֵּין'.
מִזְרָח הוּא הָרֶגַע בּוֹ אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְמִישֶׁהִי:
"אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ שִׁירִי,
וּכְשֶׁתָּשִׁירִי אוֹתוֹ אוּכַל לְנַשֵּׁק אֶת פִּיךְ",
וְלָדַעַת שֶׁאֵלּוּ שׁוּרוֹת שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַפָּרְסִי אוּמַארָה.
מִזְרָח הוּא הַמִּזְוָדָה שֶׁל מַחְמוּד דַּרְוִישׁ,
הוּא לִטּוּף הַשּׁוֹט שֶׁל בֶּדוּאִי עַל גַּב סוּסָתוֹ
בַּדְּהָרָה מִסִּינַי לְסָהָרָה.
מִזְרָח הוּא הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ זוֹרַחַת בְּכָל בֹּקֶר
הַשֶּׁמֶשׁ.
שירי
רוני סומק תורגמו ל-42 שפות ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת ברחבי העולם. ספרים שלו פורסמו: באנגלית ("האש נשארת באדום" ו"מחתרת החלב"), ערבית ("יסמין", "השירה היא נערת פושעים" ו"חלב אריות"), צרפתית ("נולדנו בבגדד", "עדות יופי", "בגדד-ירושלים. בשולי האש" "נשיקת השירה", ו "הפסנתר הבוער"), קטלנית ("על נייר זכוכית" ו"אהבה פרטית"), אלבנית ("סימן הנגיסה" ו"כפתור הצחוק"), איטלקית ("הקטלוג האדום של המילה שקיעה" ו"הילד המגמגם"), מקדונית ("חיטה" ו"דרקוני האספלט"), יידיש ("אני עירקי - פיג'מה"), קרואטית ("שירים"), נפאלית ("בגדד, פברואר 1991"), הולנדית ("בלוז
הנשיקה השלישית" ו"פוטו רצח"),דנית ("מברשת השמש"), פורטוגזית ("גול ברגל שמאל" ו"מכתב לפרננדו פסואה"), גרמנית ("מסמרים"), ספרדית ("גן עדן לאורז") רוסית ("הנמר ונעל הזכוכית"), טורקית ("הבלדה על עמק האלכוהול").
