ברוך הבא, אני שמח שאתה קורא את השורות הללו והחלטת להצטרף אליי למסע מופלא לשינוי חיובי של עולמך, דרך חייך ו/או דרכך העסקית. אני משוחח אליך כאילו אנחנו מדברים פנים אל פנים כי את החומר הכתוב בספר שלפניך כתבתי בדיוק עבורך, האדם שמבקש לעשות שינוי בחייו ופונה לחפש את המדריך שיסייע בידו לעשות זאת בצורה מעניינת ומיוחדת.
היום אנחנו יוצאים יחד, אני ואתה אל מסע בדרך לשינוי, שינוי איטי בו אתה ידידי תבחר את הכלים הדרושים לך על-מנת לבצע פניה בחייך לעבר המקום בו עולה מחדש השמש רק עבורך ומדליקה בך ניצוץ חדש של חיות והתחדשות מהסוג שלא נדלק אצלך שנים רבות.
180 יום בו נצעד יחד יום יום ונלמד דברים חדשים ואת הדרך ליישמם. לאחר 180 יום אלה תמשיך לצעוד לבדך עם הכלים והמחשבות החדשות לעבר הצלחות נפלאות וחיים אמיתיים מלאי סיפוק והנאה.
אני כותב את הספר הזה באמצע חיי לאחר שהצלחתי לעצור לפרק זמן ארוך ולהביט מסביב על חיי שלי וחיי הקרובים אלי, הרחוקים ממני ואחרים. בתהליך ההתבוננות הזה מצאתי רבים וטובים הצועדים בשבילים המאובקים של החיים. כאלה שלעולם לא הייתי מאמין שהחיים יצליחו לאלף אותם לחיים פשוטים ואפורים נכנעו כמעט ללא קרב לשגרה וויתרו על האפשרות להגשמת חייהם וחלומותיהם.
עצום לרגע את עיניך ודמיין לעצמך את יום הולדתך ה-85, הבט מסביב וראה את הרבים שבאו לחלוק לך כבוד, בני משפחה, חברים, שכנים, מכרים, חברים לעבודה. אתה יושב על כסא כבוד ומימינך עולים לבמה המברכים אחד אחרי השני ונושאים מילים חמות, אתה מתרגש, דמעה קטנה מופיעה בזוית העין, אבל אתה כבר לא שומע מה אומרים אלא צולל לעבר ומשחזר את חייך לאחור. אתה מבין שאתה קרוב לסוף יותר מאשר להתחלה או אפילו לאמצע, כבר לא תוכל לשנות כמעט דבר, אתה את שלך עשית....טוב או רע כבר עשית......
האם עכשיו בגיל 85 אתה מצטער על דברים שלא עשית? האם הגשמת את כל מה חלמת בנעוריך? האם הקמת את בית הקפה עליו חלמת? האם נסעת עם ילדיך לחודש שלם לארצות הברית לטיול? האם כתבת את הספר שרצית? האם קנית את מכונית הספורט האדומה או את המרצדס שחלמת כל השנים? האם נסעת לטייל בג'ונגל......האם......האם......האם......אם היית יכול לחזור אחורה היום מה היית משנה? האם היית חי חיים יצירתיים יותר? האם היית מעז יותר? האם היית מייחס פחות חשיבות למה יגידו? האם היית מוותר על השתעבדות העצומה של עשרות שנים למשכנתא עבור בית ששווה המון וחי קצת יותר ברווחה?
האם היום בגיל 85 הייתה ניתנת לך האפשרות היית מנסה בכל זאת קריירה של עצמאי? לומד משהו אחר? מפתח את הכישרון או מגשים את החלום להשיט יאכטה מסביב לעולם עם זוגתך לאחר שהילדים פרחו מהקן?
המברכים עולים ויורדים מהבמה. אתה לא שומע אותם אבל כולם אומרים שעבדת במסירות, שהשקעת בילדים, שבנית בית לתפארת, שלא נעדרת מהעבודה, שלא אחרת, שהיית טוב אבל מה איתך? האם חיית את החיים שרצית? או שאולי חיית את החיים שרצו האחרים? עבדת בעבודה שמצאת ונשארת כי לא היה לך האומץ לקום? האם השקעת את מיטב שנותיך בעבודה עבור בית כדי שכולם יאמרו שזה האזור הכי טוב עם לובי מפואר משיש אבל בהפרש הכסף של בית עם קצת פחות שיש יכולת לעבוד שעתיים פחות ביום ולבלות עם ילדיך הקטנים רגעים יקרים שלא יחזרו לעולם?
האם נתת לכולם כל-כך הרבה עד שלך לא נשאר? האם מימשת את הפוטנציאל שלך במלואו והיום אתה אומר לעצמך חייתי חיים טובים ומספקים או שאולי אתה אומר לעצמך הייתי עושה את זה אחרת?
פקח את עיניך, המברכים כבר הלכו, אתה יושב בחדרך, הצלחתי להחזיר אותך אחורה כמה עשרות שנים. עכשיו יש לך את ההזדמנות לשנות - זכור הפעם זה סופי כי ביום ההולדת הבא שלך של 85 לא תוכל לחזור לאחור.
השיעור הראשון שלך, אני מבקש שתניח מעט את הספר מידך ותהרהר מעט במה שקראת - זה השיעור שלך היום.
