ניצחון צבאי אין לו כל משמעות באם אינו מלווה בהישגים מדיניים. להשגת השגים מדיניים חייבת המדינה במערך הסברה יעיל.
ישראל מודעת לאמת זאת ולראיה, יש הרבה מאד מערכי הסברה: במשרד החוץ, במשרד ראש הממשלה, דובר צה"ל ועוד ועוד. הם מצליחים להסביר ביעילות רבה, את יתרונם הגדול של הערבים בהסברה/הסתה, את עוינוות התקשרת, את האנטישמיות בעולם, הם לא יודעים לבצע את עבודתם.
ניצחנו במלחמה, איבדנו בנים יקרים במלחמת חומת מגן, המשק שילם מחיר עצום, הפסדנו במערכה.
יש לנו כח אדם שעוסק בהסברה, יש לנו הכספים לכך, אין לנו גוף מארגן ומכוון, גוף מקצועי המתמחה בנושא, אשר ירכז את כוח האדם והכספים המפוזרים במשרדי ממשלה וגופים ממלכתיים ויהודים, יכוון אותם, ינחה אותם 24 שעות ביום, ירכז מידע אמין מיחידות הביטחון במהלך פעילותם, יפעיל הכתבים הזרים והמקומיים בצורה מושכלת ויגיב בתקשורת העולמית על כל שקר מופץ ואפילו ייצור כלי תקשרת לצורכי הסברה.
עם כל הכבוד למומחים הישראלים, הרי במבחן התוצאה הם נכשלו כישלון חרוץ, גם כאשר כביכול רוכזו הכוחות.
המעומדים לראשות הממשלה מודעים לעובדה שבישראל אין בעלי מקצוע בתחום. אהוד ברק, בנימין נתניהו - המסביר הלאומי שאין ספק ביתרונותיו בתחום ההסברה ואחרים, שכרו מומחים בינלאומיים למערכת הבחירות אותם ניהלו. הם לא עשו זאת כדי לנצח במערכת ההסברה הלאומית הכושלת.
על המדינה לפעול באופן מיידי כדי לשכור שרותיה של חברה עולמית המסוגלת להעמיד ולתפעל מערך הסברה יעיל, אשר בן היתר ידע גם לסנן באופן מקצועי את עובדיו, ועל-ידי כך גם ימנע מינוי מקורבים, אנשים שחייבים להם ואחרים שצריך לבעוט בהם מעלה לתפקידי שגרירים מסבירים וכו'.