האזרח ק' (קטן זוכרים? ממש אותו מהפעם הקודמת - "גלישה לא נעימה") החליט אחרי מספר שנים של חיי שלווה עם ילדים קטנים, חיתולים ועוד לצאת לחופש. וכציוני החליט לקחת בית מלון, וכציוני דגול בית מלון של ארבעה כוכבים באילת!
האזרח ק', שמבין את המצב הקשה של התיירות בארץ, ורצה לתרום ממיטב כספו, הזמין את חבילת הנופש דרך משרד תיווך שגם להם תהיה פרנסה, למרות שבדרך כלל הוא משתדל לחסוך כל מתווך.
כיוון שהאזרח ק' רצה ממש לנוח הוא לקח חבילה של שני חדרים -האחד לאשתו ולו והשני לילדיו, וכן אירוח מלא ללא כל צורך לקנות ארטיק לילד וסוכריה לילדה (או להיפך). החבילה לשלושה לילות עלתה לפי הצעת המחיר-הזמנה 2595 ש"ח. ממש בדקה ה-90 (מספר ימים) לפני החופשה המובטחת הודיעה לו חברת התיווך שהם נורא מצטערים (מוכר?) אבל המחיר עלה ל-3600 ₪ (כנראה בגלל הצפה של בית המלון בתיירים מיליונרים מחו"ל או עליית מחירי הדלק ב1%).
האזרח ק' הרגיש שהחופשה לא תהייה נעימה כפי שהובטח לו על-ידי חברת התיווך, והחליט לפנות לבית המשפט בתביעה להחזר הגזל. בשיחה נרגזת עם המתווך אמר המתווך "תרגע חבוב" בוא נהיה רציונלים. אתה רוצה חופש או סיוט? אם חופש אז תחתום על כתב וויתור, שלם עוד אלפיה ואם סיוט אז תתבע אותנו. בשני המקרים לא תצא בפחות מ-3600 ש"ח ובשני המקרים אני מאחל לך הצלחה.
האזרח ק' הזועם בלע את כעסו ולאחר שיקול קצר של שלום בית החליט את ההחלטה הנכונה וחתם על כתב וויתור לתביעה נגד המתווך.
וכך עוד שרות גרוע ומושחת קיבל תו תקן לפעילותו. אבל לא אלמן ישראל האזרח ק' תקווה שאם הוא נדפק אתם לא צריכים להידפק ולכן תפנו בהמוניכם לקבלת פרטים מדויקים.
במדינה בה למועצה לצרכנות אין שיניים ואין תאבון ואין השפעה על גופים כלכליים מושחתים יש מקום לדבריו של האזרח ק'.
