X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מכתבים/הערות
אולמרט וחבריו מול פרעה
▪  ▪  ▪

כולנו שואלים מדוע היה על פרעה לקבל עשר מכות בשביל לוותר על בני ישראל עבדיו. מה, מכה אחת לא מספיקה? אחרי חמש שש מכות לא ברור עדיין מי השולט בעולם ומי יקבע למי את אשר יהיה?!, ויותר מזה, אחרי עשר מכות שהתרחשו בים, באדמה, באוויר ובשמיים שהוכיחו מעבר לכל ספק כי אלוקי ישראל שולט בכל מקום בעולם.
כאשר מכת בכורות הוכיחה את יכולתו לשלוט גם בכל בריאה ובריאה בצורה החלטית ומדוייקת, עדיין לא נלמד הלקח לאורך זמן ופרעה ציווה לרדוף את ישראל במדבר עד שמצריים טבעו בים.
כולנו טוענים שפרעה היה לא רק אכזר אלה גם טיפש במיוחד, הרי אם היינו במקומו, מי מאיתנו היה נותן למצריים להחרב, ומי היה נותן לתושבים המצרים כל כך לסבול עבור עקשנות חסרת תועלת והגיון. אולם מבלי לשים לב אנו הציבור הימני במדינה חשים כי בהתנהגות השמאל הפופולארי היום במיוחד והמצוי במפלגות השמאל המסורתיות כמו "מפלגת העבודה", במפלגה החדשה "קדימה" ובסימן שאלה גדול לגבי ה"ליכוד" שנראה לי לפעמים כ"שמאל נובח לא נושך", ישנה מדיניות הדומה להפליא לזו של פרעה.
שלב ראשון, מחליטים להכיר באש"ף ובחתן פרס הנובל ערפאת. לכל שמאלני ממוצא ואני בתוכם [כן הייתי פעם שמאלני] יש תשובה מנצחת: אנחנו החזקים, אם ניתן להם שטחים ונותקף ניכנס בהם ואין שום בעיה. ואז הגיע המכה הראשונה: "מכת הדם". לא דם ביאור, אלה דם אדם בפיגועים נוראים. פרעה נרגע והבטיח לשחרר את בני ישראל למדבר. גם אנו למדנו לקח זמני ובחרנו בבנימין נתניהו. חשבנו שתחת מנהיג קשוח כנתניהו נוכל להחזיר עוד שטחים, אך נתניהו התרכך בחברון ומכת הדם הראשונה המשיכה להכות. במקום ללמוד את הלקח הפשוט החליט ברק, יורש השלטון ללכת צעד נוסף בדרך לאבדון וכבר דיבר על מסירת שטחים בירושלים. הרי ודאי שהערבים המסכנים לא יכולים להסתפק במעט שקיבלו וניתן להבין את כעסם ואת שאיפתם להרוג יהודים. המכה השניה לא אחרה לבוא בצורת אינתיפאדה שניה. אך במקום ללמוד את הלקח החלטנו לדהור יותר לכיוון התהום.
החלטנו הפעם שלמרות שהעגל לא רוצה לינוק ובמילים אחרות לקבל שטחים, אנחנו, הפרה, דווקא מאוד מאוד רוצים להניק. ואם הם לא רוצים לקבל מתנות בדרך היפה עלינו לתת להם זאת בכח. ריבונו של עולם!!!! לאן הגענו?! אנחנו צריכים להתכופף על הברכיים ולבקש, לבכות ולהתחנן: בבקשה קחו לכם שטחים?! הם רואים את ההשתוקקות שלנו להיפטר מאדמתינו ושואבים מכך כוח רב, בעיקר כי מדובר בשטחים הקשורים ביותר עם ההיסטוריה היהודית המקנה לנו את הזכויות להתגורר כאן. מה יותר יהודי ממערת המכפלה בה קבורים אבותינו, מה יותר יהודי מקבר יוסף ומחברון. גם שטח בית המקדש בידיהם ובו הם חופרים ומשמידים יום יום כלי חרס ועדויות אחרות לעברנו. טוב, אם היה שלום, אז שלום חשוב יותר משטח, אך איפה השלום?
מסתבר שאנחנו גברים ואין גבר יותר מראש הממשלה החדש שהחליט להפסיק להתבכיין. מעכשיו לא נתחנן בפני האוייב לקבל את השטחים אלה נמסור בגבורה חלקי מולדת מבלי לשאול אותם. נעשה להם מה שנקרה: פינוי חד-צדדי. ואז נראה להם לקח!!!! כמובן שהמוטיבציה לשפוך את דמינו נשארה כמו שהיתה, מערות להברחת מחבלים נמצאים כל הזמן.
במקום להראות יותר חזקים התחלנו להתבצר בתוך חומת מגן כמו פחדנים, [אגב לפני אוסלו בתקופת שמיר היה די שקט לזכרונכם]. שקט זמני זה זמן התארגנות לרעש חזק ורצחני בעתיד. ובמקביל לבתי הכנסת הנשרפים בגוש קטיף ומראות המתנחלים הבוכים המעודדים את האוייבים ממשיכים הפלשתינים לשגר טילים לעבר ישראל. נכון הבטחנו שאחרי ההינתקות תהיה תגובה קשה על כל פגיעה של טילים ומחבלים, אך באמת, בשביל נקמה קטנה כדאי להסתכסך עם כל העולם? בשביל נקמה קטנה כדאי להסלים את המצב? לא נורא, עוד פיגוע, עוד טיל, לא אסון כל כך גדול. שדרות?! זה בכלל רחוק. חוץ מזה אין לנו בכלל זכות להגיב הרי ירושלים עוד אצלנו ולכן אנחנו עדיין כובשים רשעים, אבל אחרי שנחזיר הכל אז תראו כולם איזו תגובה תהיה וכמה אולמרט יתגלה כגיבור. בינתיים מגיע המכה הבאה שכבר אינני זוכר את מספרה.
הרי ישראל לא מספיק וותרנית וצריך לחנך אותה, לכן הבוחר הפלשתיני ברוב עצום בוחר בחמאס להנהיגו. והפעם זאת לא החלטה אומללה של הנהגה אלה החלטה ורחשי לב של עם שלם. אני כבר הייתי בטוח שהלקח נלמד, אך לא זכרתי שתקדים פרעה כבר היה והכן במאמץ נוסף כנגד החמאס בוחר מנהיגנו לצאת בעקשות חסרת הגיון מעצמונה וחברון. כנראה שלא קיבלנו מספיק מכות. כנראה שמנהיגנו בדומה לפרעה ממתינים בסבלנות עד שהאיום יגיע אליהם לפרצוף. הרי פרעה נכנע בעיצומה של מכת הבכורות כיוון שהיה בכור גם כן. במכות האחרות שלא נגעו בו במיוחד [ראו באגדות חז"ל] לא נרתע המנהיג הרשע. כנראה שכשתגיע האלימות לבית הנבחרים אז תתחיל המדיניות להשתנות. השאלה אם לא יהיה אז כבר קצת מאוחר.
אומרים לי חברי השמאלנים שמה שרואים מפה לא רואים משם. ועובדה שכשמגיע מנהיג לשלטון הוא נעשה שמאלני. ואני טוען טענה דומה אך מנמק אותה בצורה שונה. כשמגיעים לשלטון מתחיל יצר הרע של השליטה להשפיע על השליט ולשכנעו כי הוא כל יכול על כן אין ספק שהעומד בראשות הממשלה הרוצה להכנס להיסטוריה משוכנע שהוא יוכל לשנות את האיזור ולהפוך את עתידנו לעתיד ורוד. שלא נדבר כי לא ניתן לזכות היום בבחירות ללא אמירות והבטחות מתונות ושמאלניות. נטיה זו של הציבור החלה לפני תקופתו של שרון. כי הסקר הוא הקובע בימנו את מצא המפלגות.
עתה, משסיימתי לכתוב את דעותי, הצצתי באתר הבית שלי Nfc, ונדהמתי לראות את הכותרת שאין טוב ממנה כדי לבטא את המדיניות אותה תקפתי והיא: "למרות הפיגוע רבע מיליארד ש"ח לרשות".

תאריך:  05/02/2006   |   עודכן:  06/02/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שירן שבתאי
דינה רוגינסקי
טורונטו הייתה בשנים האחרונות יעד מבוקש למהגרים ישראלים. ד"ר דינה רוגינסקי, סוציולוגית במקצועה, מנסה לברר מהם הגורמים המושכים את הישראלים לטורונטו ולתאר את תהליך הקליטה וההסתגלות על כל היבטיו השונים
איתן גנור
בתוכנית עניין אחר ברשת ב', היום יום ב', ראיין המנחה שעה ארוכה את ד"ר רענן גיסין, עוזרו של שרון    ראיון ארוך שכולו נוסטליה, רק לא עיתונאות
מאיר אמסלם
ללא ספק בנימין נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים הכי שנויים במחלוקת במדינה "והיעד מספר אחת" של "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". – אך האם לכל זה יש צידוק אמיתי?
עידן סובול
העתקים: ציבור נפגעי סל הבריאות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il