לעיתים בעת משבר ומבחן ובעת שפל במצב הרוח הלאומי, על המנהיגות לעשות מעשה לא רגיל ולהביע תמיכה מסיבית, מופגנת וכנה למען התושבים שבסיכון ובמצוקה.
בתקופה זו, כאשר מטחי הקאסמים לא חדלים מלנחות על שדרות ויישובי הסביבה, ולא נראה לפחות כרגע פתרון בטווח הנראה לעין, לכן בת בבת עם התוכניות צבאיות לחסל את האיום המתמיד, יש עוד דבר לעשות לאיחוד השורות והמורל הלאומי.
על המנהיגות במדינה להטות שכם מוסרי ופיסי ולהגיע ולהתגורר פיסית באותם ישובים על-מנת לשמש אות ומופת לתושבים המשדרים אותות מצוקה, וחלקם אף מאיים לנטוש את היישוב בו הוא מתגורר.
זכורה לכולנו לטובה התגייסות של יוסי שריד בזמנו שעבר לגור מסיבות אידיאולוגיות בקריית שמונה כדי לעודד את רוח התושבים וכן אחרים ויש להיצמד למודל חיוני זה.
אני מדבר על שרי ממשלה, חברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה, מנכלי"ם של משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות ועוד אחמי"ם שיעשו מעשה ויבואו לגור פיסית עם משפחתם בשדרות, ביישובי עוטף עזה, ביישובי הנגב המערבי, בטווח הקאסמים והרקטות ובכך יראו מנהיגות ויעודדו את התושבים.
אפשר שהמעשה יעשה על ידם חופשית וספונטית או גם בהכוונה ממשלתית, כדי ששהות של האחמי"ם בישובים אלה והחיכוך עם התושבים תחזק את רוחם ותעודדם בפרט שכל בוקר בצאתם לתפקידיהם בעבודתם והחזרתם בערב התושבים יחושו ויראו שהם לא לבד.
דרוש רק ליזום זאת.
