גשר על מים סוערים

עוד אוטובוס התרומם, שוב אמבולסים, שוב משטרה, 15 הרוגים, עשרות פצועים, רמב"ם, רוטשילד, כרמל. התמונות המרצדות, הפנים המפוחדות, העשן, הדם, שוב אסון למאות משפחות, חלקן לא ישתקם לעולם. ומתוך עננות השחור והשכול, צצות שוב ושוב אותן דמויות עטורות זקן ופאות, כיפה שחורה לראשן, עטויות ירוק או כתום, "הצלה" או "חובש" כתוב להן המרכז החזה והגב, הציציות מסתלסלות מתחת לחליפה הצבעונית. הם מגיעים עם צוותי ההצלה הראשונים ולעיתים לפניהם, כיום יש להם כוח חלוץ על אופנועים. הם נותנים תחילה עזרה ראשונה לפצועים, ואחרי כן אוספים את מה שנשאר. המשטרה לא מטפלת באיסוף, גם הצבא לא, גם לא מכבי האש, אלא הקומנדו של משי-זהב, אותו משי זהב אשר נטה בעבר להוציא את המרץ הרב שלו ושל חבריו בהפגנות שבת ובהתעמתות אלימה עם שוטרים, ומצא דרך הרבה יותר נכונה, מכל הבחינות, לפעול כאדם וכקבוצה חרדית בתוך ים חילוני. לבנות גשר, גשר עדין ושביר על מים סוערים, אשר בכירי מנהיגינו דהיום נוטים לעורר אותם עוד ועוד. הוא וחבריו החליטו לתרום, הם מושיטים לנו ידיים כאשר גופנו דואב, כאשר נשמתנו מפורקת, הם אוספים אותנו מהכבישים כאשר יד ימין שלנו איננה יודעת מה יד שמאל עושה, הם עושים מלאכה הקורעת את נפשם לגזרים, הם עושים זאת בימי חול, בשבתות ובחגים, אך הם הייחודיים והכמעט יחידים אשר יש להם הכוח הנפשי לעשות זאת. נכון, הם חריגים קצת, הם חרדים, הם שונים בלבושם, הם שונים באורחות חייהם, ישל להם הרבה ילדים - אך זהו יתרונה של חברה נכונה, חברה המקבלת ומחבקת את החריג והשונה, ושכרה הוא בזה שהיא מקבלת גם את יתרונותיו, כי גם לַשוֹנה יש איכויות, גם לו יכולות תרומה ותמורה, ובמקרה שלנו מדובר בתרומה ייחודית, של יכולת ייחודית, הקשה כקריעת ים סוף, ואשר אין לה כל תחליף, אין לה כל תחליף אחר. וכאשר אנו מדברים של שוויון חובות וזכויות, בל נסתכל על תמונה חד מימדית של חובות וזכויות על-פי רשימת המכולת שהומצאה בראשו של פלוני, בואו נביט על התמונה הרב מימדית, תמונה אשר בה לימים קשים כאלה, והתרומה כל כך הירואית, יש משקל רב, משקל רב ביותר. אז בפעם הבאה, כאשר נרצה להתנקם ביריב פוליטי זה או אחר, בואו נקרא לילד בשמו, ולא נצא נגד צאן מרעיתו של אותו מנהיג פוליטי. כאשר כועסים על האבא, לא מרביצים לילדים - זה לא הוגן, זה לא נכון, זה גם לא מוסרי. ובפעם הבאה, לפני שאנו אומרים "בלי החרדים" בואו נחשוב לרגע איך היינו עוברים את היום הקשה הזה בלעדיהם. עם החרדים, עם!